הפוסט הזה הוא שישי מתוך 8 פוסטים על יום השימושיות העולמי 2009 שהתקיים ב-12/11/2009. בכל פוסט ראיון עם אחד המרצים בכנס.
ד"ר גיל הופרט-גרף הוא מנכ"ל משותף ומומחה הנדסת אנוש בכיר בחברת UI.
ההרצאה של גיל, "על שימושיות, הקסמת המשתמש וחוויית השימוש: משחק של איזונים" עסקה בממשקים cool-יים, מה הופך אותם לכאלה (הפסיכולוגיה של ה-coolness), וממה צריך להיזהר כשיוצרים אותם.
תקציר ההרצאה
בפתח ההרצאה גיל הראה כמה ממשקים לא שגרתיים:
Organic Grid
אתר פורטפוליו של סטודיו לעיצוב שמשלב תצוגה ואינטראקציה לא שגרתיים (אבל פשוטים) עם סאונד מגניב. לכול שורה יש צליל משלה. וכשהעכבר עובר מעל השורה הצליל מושמע והתמונה של השורה מוצגת.
בכל כניסה לאתר יש לגריד צבעים אחרים:
Discover Tennessee
אתר לא שגרתי לגילוי השבילים הנסתרים של Tennessee פועל על העקרון של גלילה אופקית עם העכבר. בתחתית המסך יש מפת התמצאות נוחה, שמראה איזה חלק של התמונה הגדולה אנחנו רואים. אגב, אין בדף הזה טיפה של פלאש.
הפסיכולוגיה של ה-coolness
גיל הציג מחקר שגילה כמה דברים שגורמים לאנשי ספורט אקסטרים לתחושה של coolness:
- משוב חזק ומיידי על פעולות
- מטרה ברורה
- flow ברור של פעולה
- התאמה בין קושי המשימה ליכולות של המבצע
אפשר בקלות לראות איך אותם פרמטרים בדיוק יכולים להתייחס גם לממשק.
להגדיר אינטראקציות כ-Cost – Reward – Risk
הנושא שבכותרת הוצג על-ידי Ming ו-Weigend בכנס SXSW 2008 (מצגת – עמ' 23, ותמליל – חפשו "cost, reward and risk"). גיל לא פירט את הרעיון, אבל הוא סקרן אותי, והנה מה שמצאתי:
Reward (עמ' 23), בכל אינטראקציה, הציגו קודם כל את התמורה. ניתן לבטא תמורה בכל מיני צורות:
- להראות למשתמש כמה הוא מגניב, למשל כמה חברים יש לו, כמה אנשים מבקרים באתר שלו וכו'.
- להראות למשתמש איזה דברים מעניינים יקרו אם הוא ימשיך בתהליך. למשל בפייסבוק: "סטיב, מצאנו את הבנות שהכי מתאימות לך. רוצה לגלות מי הן? הזמן את כל החברים שלך להשתמש ב-Best Match"…
- יש עוד דוגמאות במצגת.
Cost (עמ' 30), נסו למזער את המחיר הקוגניטיבי ואת המאמץ הנדרש עבור כל פעולה. למשל:
- כשמישהו קורא ביקורת על מוצר, צרו עבורו את הדרך הכי קלה לתת משוב חיובי על הביקורת. חשוב לתפוס את הרגע.
Risk (עמ' 35) נסו למזער את הסיכון שהאינטראקציה משדרת. למשל:
- בטוויטר אפשר לספר לכל העולם מה אתם עושים בלי להסתכן בכך שתעצבנו אותם – אפשר להתעלם בקלות ממה שכתבתם, הממשק לא מכתיב חובת תשובה (בניגוד לאימייל). המסר לא אישי לנמענים (followers).
המודל של Hassenzahl
האסנזאל טען שהצורה שאנחנו מעריכים מוצרים אינטראקטיביים מחולקת למאפיינים מעשיים (כמו שמישות ושימושיות), ומאפיינים נהנתניים (כמו חדשנות ויופי). בנוסף, הוא גם טען שהערך שאנחנו נותנים למוצר תלוי בהתאמה בין המאפיינים האלה לבין האוריינטציה של המוטיבציה שלנו.
המחקר שהוא קיים בדק את ההעדפה של אנשים בין שני נגני MP3, אחד "נהנתני" (hedonic") ואחד "מעשי" (pragmatic).
הוא גילה שכאשר המוטיבציה של האנשים היתה promotion-focus, כלומר ממוקדת באידיאלים, ערכים, גדילה אישית והתקדמות, הם העדיפו את הנגן ה"נהנתני" (A). לעומת זאת, כשהמוטיבציה שלהם היתה prevention-focus, כלומר ממוקדת בקיומן או העדרן של תוצאות שליליות מהפעולות שלהם, הם העדיפו את הנגן ה"מעשי" (B).
כלומר, האסתטיקה של המוצר והמסר שהיא משדרת צריכה להיות תואמת ל-state of mind של המשתמש, למוטיבציה שלו. גיל הסביר שהקשר הזה אחראי להצלחה המסחררת של ה-iPhone. בהקשר של ה-iPhone ומסכי מגע, גיל הראה את הסרטון של 10GUI, אם עוד לא ראיתם (או לא הצלחתם לשמוע בזמן ההרצאה), זה נראה כמו כיוון מצויין.
הראיון
שוחחתי עם גיל על שני דברים שסיקרנו אותי:
- איך צריך לגשת לעיצוב ממשק דינאמי, מתי נכון להשתמש באנימציה ואפקטים מיוחדים ומתי לא? בהרצאה הוא הזכיר דברים שיעקב גרינשפן הסביר בשנה שעברה, על אנימציות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ומעצבנות את המשתמשים. התועלת שלהן בהסברת הממשק נשחקת בגלל שהן גוזלות מהמשתמשים זמן. בהרצאה ההיא גרינשפן הציג ממשק שעונה על הבעייה הזו בכך שבכל שימוש בממשק האנימציות הופכות להיות יותר ויותר קטנות, עד שהן נעלמות כליל.
- איזה מסלולי לימוד בארץ מומלצים למי שרוצה לעסוק בתחום הממשק? איזה הכשרה עברו האנשים שעובדים בתחום בחברת UI?
מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב כאן למטה.
לא רואים את הסרטון? צפו בו בבלוג
הראיון הבא
מחר, עיצוב ממשקים ידידותיים לסביבה ו"תיאוריית הכיף", עם לאה אהרונוביץ'. לאה עזרה לי להבין את הקשר בין עיצוב לקיימות – נושא יום השימושיות הזה – לאתרים ומוצרים דיגיטליים אחרים.
רוצים ללמוד עוד?
בסדנת עיצוב חוויית המשתמש תוכלו להכיר את תחום "חוויית המשתמש" בצורה יסודית ומדוייקת. הסדנה בהנחייתי כוללת 4 מפגשים של 4 שעות ובהם שפע רב של ידע מקצועי וגם תרגול.
"הסדנה היתה שילוב מצוין בין רוחב ועומק, ובין תיאוריה לפרקטיקה. אני מרגישה שקיבלתי הכרות מצוינת עם עולם חווית המשתמש, כלים והתחלה התחלה של פיתוח אינטואיציות. הדוגמאות אמיתיות ומצוינות, וגם ההפניות למקורות אחרים פותחות עולם ומלואו.", נגה עמית, מעבדות חדשנות, מיקרוסופט
19 בנובמבר 2009 בשעה 12:39
ואללה ברק, ה RSS כבר לא עומד בקצב
19 בנובמבר 2009 בשעה 13:44
בשבת הראיון האחרון בסדרה, ואז אני מבטיח לחזור לקצב הרגיל.
20 בנובמבר 2009 בשעה 18:16
אהבתי את ה- 10/GUI! איפה אפשר לקנות את זה?
וכן, קצב הפרסומים קצת מהיר…. ממש קורס מקוון.
(דרך אגב, מתי המבחן?)
29 בנובמבר 2009 בשעה 11:38
ממש מרתק! תודה על כל המידע המצויין הזה.
יש שאלה ששאלת את גיל שהוא לא ענה עליה במלואה והיא מאד מסקרנת אותי – האם יש גם בוגרי לימודי תוכנה שעברו להנדסת אנוש? אני למדתי מדעי המחשב בב"ש לתואר ראשון ואני סקרן אם אפשרי להגיע משם לתואר שני הנדסת אנוש. יש לך מושג? אולי מדברים שהוא אמר באופליין?
29 בנובמבר 2009 בשעה 11:41
בשמחה, יואב.
אני לא יכול להגיד לך מה דרישות הקדם ללימודי הנדסת אנוש, לא מכיר את התנאים של האוניברסיטאות בעניין. לעומת זאת, אני מכיר כמה וכמה מתכנתים שהפכו להיות מאפייני חוויית משתמש/אינטראקציה/ממשק. אני אחד מהם…
29 בנובמבר 2009 בשעה 11:43
כיף לשמוע.
מה המסלול שאתה עברת ממתכנת למאפיין חוויית משתמש? יש איזה המלצות על צורת השתלבות בעולם השמישות?
29 בנובמבר 2009 בשעה 11:49
הייתי מתכנת ממשק ור"צ תכנות כמה וכמה שנים, ותוך כדי הזדמן לי לעסוק באיפיון פה ושם. בתפקיד האחרון שלי כשכיר (אני עצמאי עכשיו) הקמתי צוות UX בבית תוכנה ושם נכנסתי "בעובי הקורה" של עולם האפיון.
יש הרבה דרכים להכנס, אבל כמו בכל תחום צריך למצוא את מי שייתן לך את ההזדמנות הראשונה. יש כמה וכמה חברות ייעוץ בתחום, כל אחת עם תנאי הסף שלה. אל תצפה למשכורת של בוגר מדעי המחשב, זה יהיה רחוק מאוד מזה, לפחות בשלבים הראשונים. אצל גיל ב-UI צריך כנראה להיות לפחות סטונדט לתואר שני, אולי מקומות אחרים יסכימו לפתוח את הדלת גם בתנאים אחרים, קשה לי להגיד.
29 בנובמבר 2009 בשעה 11:54
תודה על כל הטיפים. הזדמנות מצויינת לומר כמה אני נהנה מהבלוג שלך – מעניין ומאיר עיניים לגבי עולם ה-UX.
Keep up the good work!
29 בנובמבר 2009 בשעה 13:12
יואב, אני אומנם יכול להעיד רק על אנגליה כי שם למדתי ושם אני עובד בתחום אך מה שיפה בתחום ה-UX פה הוא שאנשים מגיעים מרקעים מקצועיים ואקדמיים מגוונים. זה יכול להיות מדעי המחשב, שיווק, עיצוב מוצר, פסיכולוגיה קוגנטיבית ואפילו ארכיטקטורה
לתואר השני באינטרקציית אדם-מחשב שלמדתי http://www.amirdotan.com/blog/?p=797 לא היתה שום דרישה לרקע מתחום ספציפי. אפשר להיות ציניים ולהגיד שזה בשביל להגדיל את מספר הנרשמים אבל בפועל זה יוצר דינמיקה מאוד מעניינת בין הסטודנטים ומבטא את הרב-תחומיות של העיסוק. נתקלתי בלא מעט חברות שמעריכות ומחפשות אנשים עם ראייה שונה שביחד עם אנשים נוספים בעלי זוית מקצועית אחרת יוצרים צוות אפקטיבי. תחום ה-UX הוא רב-תחומי מעצם הגדרתו בעיניי ובוגר לימודי הנדסת תוכנה למשל יהיה מאוד חיוני בשביל לספק את הזוית הטכנית שיכולה להיות קריטית פעמים רבות להצלחת האיפיון והפרוייקט.
17 באפריל 2010 בשעה 18:17
ברגע שד"ר גיל הופרט-גרף אמר "זה לא התחום של מעצבים גראפיים כי הם יותר מבינים בנושא קומפוזיציה…." הבנתי שעם כל הכבוד לתואר, ויש כבוד, הוא לא באמת מבין על מה הוא מדבר. הקומפוזיציה היא לא עניין של "ארט", דוקטור, היא עניין פונקצונאלי של הובלת העין של הצופה על פני המסך. קומפוזיציה היא מכונה. היא מכונה שהאמנים, הצלמים והמעצבים הם המאסטרים בהבנתה וביצירתה. ולפסיכולוג
אין את הידע והניסיון להבין ולתכנן קומפוזיציה אפקטיבית כפי שלמעצב יש. זאת רק נקודה אחת. יש עוד הרבה. נחייה ונראה לאיזה עולם עיצובי הפסיכולוגים יקחו אותנו… אני מעדיף פרוזאק.
24 באפריל 2010 בשעה 7:17
דני, הכוונה שלו היא דווקא לפסיכולוגים קוגניטיביים, ולמיטב הבנתי מערכת הראיה היא חלק מהנושאים שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית מכסה. אני מסכים איתך לגמרי שקומפוזיציה היא גם עניין פונקציונאלי.
היופי והייחוד בתחום של חוויית משתמש, לפחות עבורי, הוא בעובדה שהוא ממזג בתוכו גם חשיבה אנליטית וגם חשיבה יצירתית, מוח ימני ומוח שמאלי. יש מעצבי חוויית משתמש טובים שהגיעו מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ויש גם לא מעט כאלה שהגיעו מעיצוב גראפי.
הנה כתבה שעוסקת בזה:
http://uxi.org.il/pages/333
29 ביוני 2010 בשעה 17:04
שלום
לא מסכימה עם האמירה שמי שלומד עיצוב גרפי בדרכ לא הולך לכיוון של יו.אי.
אצלינו בשנקר יש מסלול שלם למדיה אינטרקטיבית ובו אנחנו לומדים גם חווית משתמש ויו.אי..
אישית כמעצבת,זה תחום שמאוד מעניין אותי והייתי שמחה לעסוק בו.