רוצים לדעת מתי מתפרסמים פה פוסטים?

10 תגובות לפוסט ""תאוריית הכיף" באינטראקציה ועיצוב ממשקים ירוקים, עם לאה אהרונוביץ'"

1. 

   מאת ארז:
   21 בנובמבר 2009 בשעה 23:13

   הדוגמאות של ה-Fun Theory נחמדות אך אין להן רלוונטיות משמעותית לחיים שלנו. את רוב עבודתנו אנו מעבירים מול כמות מוגבלת של אותם ממשקים וכאן אנחנו רוצים שזה יהיה "פשוט שימושי". כיף זה נחמד כדי לעודד שימוש בממשקים שאנחנו אחרת לא היינו משתמשים בהם אך אני לא צריך שתוכנת המייל שלי תהיה כייפית, אני צריך שהיא תקל עלי למלא את המשימוש שאני בוחר לבצע. אחת מהדוגמאות שהראו ב-Fun Theory היתה שהפכו מדרגות רגילות לקלידי פסנתר ענק בכדי לעודד אנשים להשתמש בהן ולא להשתמש במדרגות הממונעות שלצידן. אני מניח שלאחר כמה ימים, לאחר שאדם מיצה את ה"כיף" שבמדרגות המוסיקאליות, הוא יחזור להשתמש במדרגות הממונעות מהטעם החשוב ביותר – נוחות.

3. 

   מאת ברק דנין:
   21 בנובמבר 2009 בשעה 23:55

   ארז, השאלה שאתה מעלה היא בעצם האם ממשק שהוא fun יכול גם לתת אינטראקציה אפקטיבית ויעילה לאורך זמן, במוצרים שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום. אם תציץ על הדוגמאות מההרצאה של גיל:
   http://www.usable.co.il/archives/2269
   או מההרצאה של גל:
   http://www.usable.co.il/archives/2298

   תוכל לראות כמה ממשקים שהם fun ולא שיגרתיים, ועדיין מספקים חוויה אחרת מאתרים רגילים, כזו שמעודדת אינטראקציה.

   כדי ליצור כיף לא צריך להפוך מדרגות לפסנתר. מספיק שתוכנת המייל לא תגיד "An unexpected error occurred" אלא "Oops, we messed things up"; מספיק שכדור שנראה סטאטי וקישוטי בלבד יתעורר לחיים כשתעבור מעליו עם העכבר, ויקפוץ קצת. בקיצור, לעשות משהו כייפי, מפתיע, אנושי. זה לא מתאים בכל מקום, וגם לאה הזכירה את הקושי ליישם את זה ב-Answers.com. אבל הדוגמאות בשתי ההרצאות האחרות בהחלט נותנות השראה, ולדברים מעשיים.

   ואגב, גם במקרה של המדרגות, אני חושב שגם אנשים שהתנסו פעם-פעמיים עם המדרגות המוזיקליות ישקלו בפעם הבאה את האפשרות לעלות ברגל ולא במדרגות הממונעות, גם כשהמדרגות יחזרו להיות סתם מדרגות. החווייה האינטראקטיבית הזאת פותחת אפשרות חדשה בפני אנשים שלא חשבו בכלל על לעלות ברגל. הדלת לאפשרות הנוספת הזאת נפתחה בזכות ה-fun שהיה בעניין, ולו לזמן קצר.

5. 

   מאת ליאור:
   22 בנובמבר 2009 בשעה 19:11

   הי ברק,
   פספסתי אותך בכנס.

   כתבתי משהו על הכנס והייתי מאוד שמח אם היית יכול להגיב עליו בתור איש מקצוע.
   http://cafe.themarker.com/view.php?t=1334100

   הדעה שלך חשובה לי.

7. 

   מאת ברק דנין:
   22 בנובמבר 2009 בשעה 20:49

   הי ליאור,
   שנינו פספסנו קראתי, והגבתי בקפה.

9. 

   מאת אבשלום ארליך:
   26 בנובמבר 2009 בשעה 0:25

   היי,
   מסכים במאה אחוזים עם ברק – והנה דוגמא נוספת: הלוגו המשתנה של גוגל!
   לוגו משתנה?! מי העלה על דעתו לשנות לוגו של חברה?! וכמה זה כיף, מעניין, מחדש וכמה זה מעיד על האופי האנושי יותר של גוגל.
   אין שום סיבה הגיונית/שימושית לשנות לוגו – למעט הכיף.

   ושוק המשחקים (Wii, XBox, PS)- שלפתע תופס יותר ויותר מבוגרים… משחקים לפלאפון ולאייפון, רינגטונים משעשעים או ה "או-או" של קבלת מסר ב ICQ, רקע משתנה ל Gmail (משתנה גם עם הזמן) כל אלו מעידים כמה אנו צמאים לכיף, עניין, שינוי, ולאנושיות.

11. 

    מאת אמיר ד.:
    5 בדצמבר 2009 בשעה 15:06

    דוגמא חביבה לדעתי ליישום של "כיף" בחווית המשתמש – מייל אישור רכישה שקיבלתי עכשיו מחברה ממנה הזמנתי כרטיסי ביקור:

    Hello

    I'm Little MOO – the bit of software that will be managing your order
    with us. It will shortly be sent to Big MOO, our print machine who will
    print it for you in the next few days. I'll let you know when it's done
    and on its way to you.

    Flickr users, listen up: Please do not remove the photos from your
    account, or change their privacy settings, until your order has been
    printed, or some pictures may come out blank.

    You can track and manage your order at: https://secure.moo.com/account

    Estimated Arrival Date: Mon 14 Dec 2009

    Remember, I'm just a bit of software. So, if you have any questions
    regarding your order please first read our Frequently Asked Questions
    at:

    http://www.moo.com/help/

    and if you're still not sure, contact customer services (who are real
    people) at:

    https://secure.moo.com/service/

    Thanks,
    Little MOO, Print Robot

    גישה חביבה עם קריצה שגורמת לי אישית לפחות לחייך מבפנים ולפתח הרגשה חיובית כלפיי החברה שעושה מאמץ לגלות אנושיות, חוש הומור ודיבור בגובה העיניים.

13. 

    מאת ברק דנין:
    5 בדצמבר 2009 בשעה 15:37

    איזה מייל ח-moo-ד!
    
    גם פליקר עושים דברים דומים, הם מברכים את המשתמש בשלום בשפה אחרת בכל פעם שהוא נכנס, ונותנים הודעות שגיאה מסבירות פנים. לא כל אתר/מוצר יכול לעשות את זה (אני מנסה לדמיין את MatLab כותב הודעות כאלה…) בגלל אוכלוסיות יעד שונות, אבל כשזה אפשרי, אני תמיד מעדיף להשתמש בשפה אישית חופשית ולא טכנית-"מחשבית".

15. 

    מאת אמיר ד.:
    9 בדצמבר 2009 בשעה 14:11

    ועוד בנושא "כיף": עיצוב מוצר-שירות עם אישיות

    http://johnnyholland.org/2009/12/09/does-technology-need-personality

17. 

    מאת ברק דנין:
    9 בדצמבר 2009 בשעה 14:27

    תודה על הקישור, הצלחת להשיג את הגוגל-רידר שלי

    מאמר מצויין, יש לי אוסף דוגמאות של ממשקים כאלה שאני מתכנן כבר איזה זמן לכתוב עליו פוסט. למשל, על רשת חברתית שמשתמשת באופן גס עד כדי גיחוך ברגשות אשם (hello פולניה), ועוד כמה. בעיני המחשבה על טכנולוגיה כבעלת התנהגות ואופי, כל עוד האופי הוא כזה שאנחנו אוהבים, היא חיונית בשירותים רבים.

    כמובן שלא נרצה שהמוניטור בבית החולים יגיד לאחות, "אהלן! מה את אומרת עליו, אה? 80 פעימות לדקה במנוחה! איזה בטלן", או "נו, נחשי מה הדופק שלו. נחשי! די, נו, באמת, זרקי מספר!", אבל כל עוד ההתנהגות של המוצר עונה על צורך רגשי שלנו, זה יכול לעבוד. למשל בטוויטר כשמעלים תמונה מקבלים הודעה "That's a nice picture!" ולא "Upload completed successfully"

19. 

    מאת אמיר ד.:
    9 בדצמבר 2009 בשעה 15:03

    כן. הדוגמא של טוויטר פשוטה ואפקטיבית. מעניין כמה אנשים בטוחים שמאחורי זה יש מגנון ניתוח תמונה שמחשב איזשהי תשובה על פי התוכן