יש משהו מרגש בלגלות ברגע אחד מוצר חדשני שאחרים עבדו עליו במשך זמן רב. בבת-אחת אתה נחשף לעולם חדש, רעיונות ומחשבות שגובשו לכדי ישות חדשה בעולם. הצפיה בסרטון על Google Wave, מוצר חדש של גוגל (עדיין בפיתוח) היא בדיוק חווייה כזו. הוא הוצג לראשונה ב-Google I/O, כנס המפתחים של גוגל בסן פרנסיסקו ביום רביעי האחרון, ה-27/5, והוא מכה גלים מאז (נו, הייתי חייב, wave – גלים, הבנתם).
תודה לאודי אורון על הקישור לסרטון.
הנה הסרטון על Google Wave מ-Google I/O. אם אין לכם שעה ועשרים דקות פנויות, אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא.
אם אתם לא רואים את הסרט פה, או מעדיפים איכות גבוהה יותר, מומלץ לראות אותו ישירות ב-YouTube.
המטרה של כל אמצעי התקשורת שאנחנו משתמשים בהם, בסופו של דבר, היא אחת: ליצור קשר על-מנת להחליף מידע עם אנשים אחרים. מידע יכול להיות – "רוצה לבוא איתי לסרט?" או "להלן סיכום הישיבה מהיום". אנחנו עושים את זה באמצעות כלים דיגיטליים שונים: אימייל, מסנג'ר (על סוגיו השונים), פייסבוק, בלוג, טוויטר, ויקי ועוד – לא בהכרח בסדר הזה. האחים Lars ו-Jens לבית Rasmussen, אותם אחים שאחראים ל-Google Maps, הבינו שהשימוש בכלים שונים מונע מאיתנו לתקשר בצורה יעילה. הם גם הבינו שהרשת לא מנוצלת כיאות ככלי לשיתוף פעולה (collaboration) ביצירת מידע וההעברה שלו בין אנשים. לכאן בדיוק נכנס Google Wave.
חומרים: אימייל, מסנג'ר וויקי. לערבב ביחד למרקם אחיד
אימייל מאפשר לנו להעביר הודעות טקסט ותמונות מאחד לשני, או מאחד לקבוצה. כל ההודעות סביב אותו נושא נשמרות, בערך, ביחד (אם ממיינים אותן נכון, או משתמשים בג'ימייל). את ההודעה קוראים כשרוצים. במסנג'ר אפשר להעביר הודעות טקסט ותמונות באופן מיידי, באופן שדומה יותר לשיחה – כותבים ומקבלים מייד תשובה. בוויקי אפשר לעשות שינויים על הטקסט שאחרים כתבו, בתהליך איטרטיבי שלא נגמר לעולם – כמו בויקיפדיה, למשל. למה שלא נוכל לעשות את כל זה במקום אחד? זה בדיוק מה שחשבו ב-Google Wave.

תיבת הדואר הנכנס, אפשר לראות גם בגודל מלא. התמונה באדיבות TechCrunch
אז מה החידוש הגדול? זה נראה כמו אימייל עם הרבה תמונות, לא? ובכן, לא בדיוק. אם תסתכלו בצד ימין, תראו שבתוך ה"אימייל" (הוא נקרא "Wave") מתנהלת שיחה בין Emily, הכותבת ו-Lars, בתגובה למה ש-Noel כתב או כתבה. זו שיחת מסנג'ר? זה אימייל? גם וגם. כל תגובה שתיכתב בפנים, תופיע מיידית אצל כל מי שצופה בהודעה הזו כרגע.
שימו לב לשמות שמודגשים בתוך ההודעה שלמטה. הם מציינים את מקום הסָמָן (זה המהבהב) של כל אחד מהאנשים שעורכים כעת את ההודעה (ה-Wave). זה ויקי? זה מסנג'ר? גם וגם… תסתכלו בסרטון על דקה 35:30, יש שם דוגמא נפלאה למשהו דומה שקורה בזמן אמיתי:
בעיני החלק הזה בממשק, של שיתוף פעולה בעריכה של תוכן עם תצוגה חיה של כל השינויים, הוא ההברקה הגדולה שלו, לפחות מבין החלקים שאני ראיתי. זו עריכה משותפת של טקסט חצי-חופשי (משולבות בו גם הודעות מובנות) בלי אילוצי נעילות כמו "דני עורך את הקובץ כרגע, אנא המתן" שמוּכּרים לנו מחלונות וממערכות ניהול תוכן רבות. זה ממש כאילו כמה אנשים נמצאים מסביב לגליון נייר אחד גדול, ומציירים עליו ביחד. הממשק, גם אם הוא מורכב, עדיין ברור. הצבעים הבוהקים והתנועה בממשק מושכים את העין למקומות שבהם יש שינויים.
השאלה הגדולה שעלתה לי כשצפיתי בחלק הזה, היא האם העדכונים המידיים והתנועה בממשק לא מפריעים לקשב, באופן דומה לזה שאנימציה בפרסומות מפריעה לנו לקרוא תכנים באתר. אומנם כאן התוכן שבתנועה מעניין אותנו, בניגוד לפרסומות, אבל האם הדינמיות לא פוגעות ביכולת שלנו להתרכז ולבצע את המשימה שלנו? נצטרך לחכות בסבלנות שהמוצר יהיה מוכן כדי לחוות בעצמנו.
שיתוף פעולה עם תקשורת מיידית בעריכת תוכן (או סתם שיחה) הוא רק אחת מהבשורות שמביא Wave.
השיחה כישות
מבחינה קונספטואלית, הרעיון המרכזי מאחורי Wave הוא ששיחה בין אנשים סביב נושא או מסמך מסויים היא ישות. זה לא רעיון חדש, ב-Gmail מביאים אותו לידי ביטוי כבר הרבה זמן: השיחות מקובצות לפי נושא. ב-Wave לקחו את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, והפכו אותו לישות אחת אמיתית. אם Gmail זיהה כמה הודעות כקשורות אחת לשניה על-פי הכותרת שלהן, ב-Wave קיימת ישות שיחה, וכל ההודעות שקשורות לשיחה הזו מקושרות אליה בתשתית המידע של המוצר.
זה לא סתם הבדל טכני, זו החלטה מהותית. לא עוד Reply שבו נכנס עותק של ההודעה שקיבלת. במקום זה, אתה מוסיף את התגובה לתוך ההודעה שקיבלת, במקום שבו אתה רוצה להגיב. מאותו רגע, התגובה שלך היא חלק מההודעה המקורית, חלק מהשיחה. אם תוסיף עוד נמען לשיחה, הוא יראה את התגובה שלך בתוך ההודעה המקורית. אותו הדבר נכון לגבי תיקונים. אם תיקנת טקסט שמישהו אחר כתב, כל אחד בשיחה יראה את התיקונים שעשית בתוך השיחה, בדיוק כמו Track Changes ב-Microsoft Word אבל קריא יותר.
דאג וטוני עולים על הגל

דאג, טוני והמנהרה
העובדה שכל המידע נשמר כחלק מישות אחת, מאפשר יכולת נפלאה, של "מכונת זמן". אפשר לעבור על כל ההיסטוריה של השיחה, שלב שלב, כמו על סרט, ולראות את כל אחד מהשינויים והתגובות, מי עשה אותו וכו' – מתחילת השיחה ועד המצב הנוכחי שלה. היכולת הזו קיבלה ממני "וואו" גדול כשראיתי אותה בסרטון (בדיוק ב-13:20), ומחיאות כפיים נרגשות מהקהל – ובצדק. אין פה שום דבר שלא ראינו בעבר: UNDO ו-REDO קיימים כבר הרבה שנים, גם Track Changes ב-Word. אבל השילוב של היכולת הזו עם כלי שמאפשר שיתוף-פעולה בין משתתפים מרובים, והנגישות הקלה של היכולת בכל שיחה, הוא מהפכני – בטח בהקשר של אימייל. שלבו את זה עם עיבוד תמלילים ובניה של תוכן עשיר (תרשימים, איורים וכו'), וקבלו אתגר רציני למייקרוסופט.
עוד דברים
יש עוד שפע של דברים מעניינים במוצר הזה, אני ממליץ לכם לצפות בסרטון ולראות בעצמכם. הנה אלה שתפסו את העין שלי:
- המוצר הוא בקוד פתוח, ובנוי כתשתית פתוחה לאינטגרציה. כלומר כמו שזה נראה עכשיו, כל אחד יוכל לפתוח שירות Wave משלו, לגוגל אין כוונה לספק את הממשק היחידי למערכת. שנית, מפתחים יוכלו לפתח תוספים למוצר שמרחיבים את היכולות שלו, כמו אפליקציות ב-Facebook. כדוגמא הביאו בסרטון בין השאר תוסף של מילון חכם, שפועל אוטומטית הם הראו שהוא יודע, למשל, להפוך את המשפט "Icland is a nice icland" ל-"Iceland is a nice island", כלומר מבין את כוונת המשורר במילה Icland באופן שונה בכל פעם. תוסף אחר תרגם אוטומטית את התכנים שכתב אחד מהמשתתפים בשיחה מצרפתית לאנגלית (ולהיפך). עוד תוסף ריכז את ההצבעות של המשתתפים בשיחה לגבי בחירה של מסעדה למפגש קבוצתי – בתמונה משמאל.
- סינדיקציה: מאחר והמערכת בנויה כתשתית פתוחה, אפשר להציג Wave בצורות שונות. למשל, אפשר לפרסם את אותה השיחה ("Wave") שמופיע ב-Inbox כשיחה רגילה, בתור פוסט בבלוג. הפוסט יהיה רק ייצוג אחר של אותו Wave מה-Inbox. המשמעות של זה היא, שכל תגובה שתתפרסם לפוסט תופיע בתוך ה-Inbox על אותו ה-Wave שפורסם כפוסט בבלוג, ולהיפך: כל תגובה ב-Wave תפורסם בבלוג. אפשר להציג את ה-wave כדיון בפורום וכו'.
- ממשק חי: הממשק מציג כל שינוי שעושים אנשים אחרים כמעט באופן מיידי, תוך שניה או שתיים. ולא מדובר רק על התוכן של השיחות. תוצאות חיפוש של שיחות, למשל, מתעדכנות ב-live ברגע ששיחה חדשה עונה על תנאי החיפוש. השיחה החדשה מתווספת לתוצאות החיפוש בזמן אמיתי, ממש ברגע שהמילה שתואמת את החיפוש הוקלדה. כמו שציינתי קודם, לא ברור כמה קל לעקוב אחרי ממשק רוחש ודינמי כזה, נצטרך לחכות…
- Upload פשוט של תמונות: לא עוד כפתור Browse ובחירה של קובץ. גוררים קובץ לתוך השיחה, והתמונה עולה לבד. יש גם שימוש נרחב ב-Drag and Drop בתוך הממשק של המוצר. נראה שהמרחק בין אפליקציות desktop ואפליקציות web מצטמצם עוד יותר.
- תמיכה בעברית ושפות אחרות – התמיכה בעברית ובשפות אחרות הודגמה בסרטון (דקה 37:00), וצפויה להיות בפנים מהגירסה הראשונה.

יש תמיכה בעברית
יש עוד המון דברים שהודגמו בסרטון, במיוחד בהקשר של הרחבות למוצר, מדקה 51:00 והלאה.
אפשר לקרוא על Google Wave בהרבה מקומות ברשת, למשל באתר של Wave, במאמר ב-TechCrunch שהזכרתי קודם, ויש גם ראיון ש-TechCrunch קיימו עם הצוות. אני בטוח שתשמעו עליו עוד הרבה.
איפה אפשר לנסות את Wave?
עוד אי-אפשר. הוא פתוח רק לקהל מצומצם של מפתחי תוספים כרגע, למיטב ידיעתי. אבל אפשר להירשם כדי לקבל הודעה אישית כשהוא ייפתח לקהל הרחב, "Later this year":

קבלו במתנה: המדריך לעולם חוויית המשתמש
רוצים ללמוד איך מתכננים אתרים ומערכות עבור אנשים? רוצים היכרות מסודרת לעולם חוויית המשתמש? המדריך לעולם חוויית המשתמש הוא בדיוק מה שאתם מחפשים, ארוז בספר דיגיטלי להורדה, ללא תשלום.
להורדת המדריך עכשיו, ללא תשלום ![]()










30 במאי 2009 בשעה 18:40
מעניין מאוד.
לי זה נשמע נורא (מי יכול לכתוב עם כל ההבהובים והצבעים והתמונות והרעש), אבל חברי הגיקים בטח ימותו על זה.
אגב, אני מוצאת את הממשק של ג'ימייל מאוד לא נוח וזה נראה כמו אותו אחד אבל עם פיצ'ריטיס קשה הרבה יותר. בתור מומחה לממשקים הייתי שמחה לשמוע מה דעתך.
30 במאי 2009 בשעה 19:23
הי עינת,
גם אני הערתי בפוסט לגבי ההבהובים והצבעים שהם נראים מטרידים, אבל עוד מוקדם לשפוט את הממשק – המוצר עדיין לא יצא, אפילו לא ל-Public Beta.
מאחורי כל מוצר מצליח עומד מודל קונספטואלי נכון (וחותנת מופתעת
). אני חושב שבעניין הזה Wave הוא צעד נוסף בכיוון הנכון שהתווה Gmail: לקבץ את כל מה שקשור לשיחה אחת לאותו המקום. מאחר והמדיה (אימייל) מאוד מוגבלת – טקסט עם נושא, וזהו – גם יכולות התצוגה מוגבלות. על המכשול הזה (בין השאר) Wave מנסה להתגבר. אם הוא יצליח, אני משוכנע שהוא יהיה הרבה יותר ממשהו מגניב לחברים הגיקים של כולנו. יש לו את הפונטציאל להפוך לדרך התקשורת האונליינית העיקרית שלנו.
לגבי הממשק של ג'ימייל, הוא בהחלט שונה מאחרים, אבל נעשו בו הרבה דברים נכונים, קטנים וגדולים, מעבר לקיבוץ הודעות לפי נושא. למשל, העובדה שאפשר בסריקה מהירה של העמוד הראשי לראות את כל השיחות שיש בהן הודעות חדשות, וגם את התחלת התוכן של ההודעות האלה. עוד דוגמא קטנה, בסוף כל הודעה שמקבלים יש קופסת טקסט ריקה, שקליק בתוכה פותח תשובה חדשה.
הממשק של ג'ימייל לא מושלם, בהחלט היה אפשר להקל על משתמשים חדשים את השימוש בו עם כמה שינויים. למשל, הכותרת "Compose Mail" מאוד לא ברורה בעיני (מה עם "Write New Mail" או "Write New Message"?), וגם לא ברור למה היא מופיעה כלינק ולא ככפתור, כשהיא אחת הפעולות הכי חשובות בדף. מעבר לזה, הצורה שבה הוא מאורגן מאוד שונה מממשקי אימייל אחרים ומוכרים (אאוטלוק למשל), ולכן המעבר אליו עשוי להיות קשה למשתמשים מנוסים. יחד עם זה, כשכבר מכירים את הממשק, אני חושב שהוא מאוד שמיש. כדי לתת חוות דעת יותר מעמיקה ומנומקת צריך לעבוד קשה, אז אני מקווה שזה עונה על השאלה שלך. אם יש קשיים ספציפיים שנתקלת בהם, אשמח לשמוע.
31 במאי 2009 בשעה 16:17
אני איתך! זה היה ממש מרגש לצפות במצגת. ברור על מה הם עבדו שנתיים, ואין לי ספק שהכיוון הוא נכון. השילוב של כל הפורמטים (מהצ'ט עד המסמך) הוא כל כך מתבקש.
קראתי ביקורת על כך שמדובר בפתרון רק לאנשים שיושבים מול המחשב כל היום,ולא באמת פתרון לבעיה אמיתית. אני ממש לא בטוחה שאני מסכימה, אבל בינתים – אנחנו, האנשים שיושבים מול המחשב כל היום, יכולים להנות מהרעיון ולהתחיל לחלום סביבו.
31 במאי 2009 בשעה 17:34
נשמע נחמד מאוד! באמת דרוש סוג של "דם חדש" בעולם המפולג בין המסנג'ר/אימייל וכדומה. מחכה ל-BETA.
אגב, אחלה של פוסטים
31 במאי 2009 בשעה 18:14
תודה, אתי!
הדס, למבקרים שהזכרת הייתי אומר, שלא כדאי למהר ולזלזל באנשים שיושבים מול המחשב כל היום. יש הרבה מאוד כאלה. בזווית אישית, שני הורי ושתיים מאחיותי עובדים מול מחשב כל היום, כל אחד מהם בתחום אחר לגמרי – המחשב הוא כלי עבודה מרכזי עבור אנשים רבים בעולם. ועל החשיבות של תקשורת בין אנשים אין צורך להרחיב… גם אני מחכה ל-BETA.
31 במאי 2009 בשעה 21:30
ברק, תודה על ההתייחסות.
מעניין שאתה מציין את השוני מהאאוטלוק, כי בסיבוב הראשון שלי על הג'ימייל עזבתי בגלל שזה היה דומה מדי לאאוטלוק (כותרות ואזור תצוגת המייל במקום כותרות בנפרד ומייל בנפרד כמו יודורה ויאהו).
בכל מקרה הרעיון של קיבוץ סוגים שונים של תקשורת סביב נושא משותף בהחלט טוב.
נשאר רק לחכות שזה יצא לשוק ולהתנסות. או במקרה שלי לחכות עד שכולם ינסו, שהלקוחות ילחצו ושגוגל יוציאו את המוצר המגניב הבא כדי להיכנס ולנסות (:
2 ביוני 2009 בשעה 7:45
אותי מעניין צד השימושיות בכל העסק.
בגלל שמדובר בסוג של אינטראקציה שכיבכול מוכר לנו : שליחת הודעות, reply ועוד, אבל עטוף באריזה שונה לחלוטין שמשפיעה גם השימוש בו, הייתי רוצה לדעת איך אנשים באמת מגיביים לממשק החדש (לאוו דווקא בעלי הידע והנסיון במחשבים אלא החסרי ניסיון).
אני תמיד אוהב לשמוע על מוצר חדשני שנכנס לשוק, זה מזכיר לי שוב ושוב שכל הגישה שלנו למידע דיגיטלי היא ברת שינוי ובגלל זאת, הדגש על השימושיות של המידע תופס יותר מקום מכובד.
2 ביוני 2009 בשעה 10:10
היי אסף,
אני מסכים איתך לגמרי – גם אותי מאוד מעניין נושא השימושיות ב-Wave. מאחר והמוצר עוד לא שוחרר, אין דרך להעריך את השימושיות שלו.
מעבר לשימושיות של המידע (אני מניח אתה מתכוון לאופן שבו המידע מוצג), אותי מעניינת האינטראקציה וחוויית המשתמש הכוללת. איך מעצבים קנווס מילולי-ויזואלי כזה, שמאפשר באופן אינטואיטיבי לערוך את המידע שבו ולהפעיל אותו? אני בטוח שיהיה מה ללמוד מהנסיון של Wave לענות על השאלות האלה.
2 ביוני 2009 בשעה 11:24
לפי התיאור הזה של מי שניסה את WAVE הוא יותר פשוט מכפי שהוא נראה http://mashable.com/2009/05/31/google-wave-test/ אך כותב הבלוג, כמו הקוראים והמגיבים פה הם power users לא קטנים לדעתי
אני חושב שזה ממשק שיהיה לאחר כמה נסיונות שמיש עבור אותו חתך קטנטן ששוחה בפייסבוק, טוויטר, פרינדפיד וכל שאר היישומים החברתיים של השנים האחרונות. יש הרבה כאלה אך בראייה גלובאלית זה אחוז מאוד קטן. באותה מידה שהרבה אנשים שלא חיים ונושמים את האינטרנט שואלים עדיין "למה זה טוב?" כאשר מציגים להם את פייסבוק אני בהחלט מדמיין שעבור החברים ובני המשפחה שבודקים אימייל פעם בארבעה ימים מוצר WAVE לא יתפס כמשהו נחשק (בניגוד אלינו).
בסביבה אירגונית הוא יכול לתפוס משום שברגע שחברה מחליטה לפתח מערכת התקשרות פנימית על WAVE SERVER אז לעובדים אין ברירה אלא להשתמש במערכת. סביר להניח שתהיה הדרכה כלשהי בין אם פורמאלית או לא וקיימת ציפייה מעובדים בעיקר באירגונים עתירי ידע (Knowledge intensive) שידעו וירצו להשתמש בכלים שמקלים על שיתוף והתקשרות עם אנשים אחרים.
ההצלחה של האימייל במרוצת השנים קשורה לדעתי מאוד למטפורה המוצלחת של דואר. המודל מוכר ופשוט. זה לא ככה עם WAVE ואפילו עכברי אינטרנט וותיקים מתקשים להסביר בשלושה משפטים או פחות מה זה הדבר הזה. אני לא טוען שיהיה מדובר בכשלון ואולי עוד 10-15 הפרוטוקול של WAVE יהווה מתחרה ריאלי ל-SMTP כפי שגוגל מתכננת, אך בשנתיים-שלוש לאחר ההשקה אני צופה שזה יהיה משהו שיעניין מכורים למוצרי גוגל ומשתמשי אינטרנט כבדים שישחו לאחר כמה ימים של משחק בממשק.
2 ביוני 2009 בשעה 12:35
אמיר,
אני מסכים, ל-Wave צפוי אתגר גדול, כמו לכל טכנולוגיה שתנסה להחליף את הדוא"ל כמו שאנחנו מכירים אותו היום (SMTP). אין לי ספק שיידרש זמן כדי ש-Wave תצליח, וכמוך גם אני לא משוכנע שהיא אכן תצליח. אבל ברור לי שהמחשבה על שיחה מרובת-משתתפים (נו, לפחות 2) סביב תוכן מסויים, היא נכונה – הרבה יותר מזו של דוא"ל, שתואמת כפי שציינת את המטאפורה של מכתב, דואר. המודל של Wave מאפשר שיחה אונליינית ברורה ומאורגנת יותר. דוא"ל מתאים לשליחה חד-צדדית של מידע (גם אם הוא מאפשר תגובה).
ייתכן שעבור משתמשים "פשוטים" המעבר ל-Wave יהיה פחות מורגש או מרגש. אבל האם כל מי שמשתמש ב-iPhone מבין את הטכנולוגיה שנמצאת בתוכו? את שיקולי העיצוב שהופעלו בתכנון שלו? למרות זאת, כשמשתמשים ב-iPhone, כמעט כולם מרגישים את ההבדל.
כמו בכל מוצר טכנולוגי, המשתמשים הראשונים יהיו הטכנולוגים הכבדים, ה"מומחים", ואחריהם (אם המוצר יהיה מוצלח) ייסחפו ההמונים. שנתיים-שלוש או 10-15? אולי איפשהו באמצע? אולי בכלל לא? לשינויים באינטרנט יש נטייה לקרות מהר מאוד, מהרגע שבו הם תופסים מסה קריטית של אנשים. מסקרן לגלות איך Wave יתגלגל.
2 ביוני 2009 בשעה 13:53
ברק, המודל של האייפון עדיין מעוגן ברעיון של טלפון נייד (לוחצים על אייקון – מחייגים מספר או בוחרים איש קשר) בניגוד ל-WAVE שניזון מכל מיני קונספטים שרובם לדעתי אינם מוכרים למי שאינו "משתמש 2.0" אם תרצה. המפתח לדעתי בשביל אימוץ רחב יותר של WAVE הוא תמיכה בממשק מייל רגיל שמשתמש מתקדם יכול להשתמש בו במצב WAVE עם אפשרויות נוספות. אני לא יודע אם מישהו שרק רוצה לעשות שימוש במודל של אימייל יכול לעשות את זה עם הממשק WAVE הנוכחי של גוגל שעושה שימוש ב-CREATE NEW WAVE ולא מזכיר את המילה EMAIL ממה שראיתי. אולי פספסתי.
2 ביוני 2009 בשעה 15:03
תציץ על הצילום מסך שכאן למעלה, או פה:
http://www.usable.co.il/wp-content/uploads/2009/05/google_wave_snapshots_inbox.png
מה זה אם לא אימייל? המסגרת נשארה אותה המסגרת, רק החוקים של עריכת התוכן השתנו. בעיני המשמעות של "Create New wave" ולא "Email…" היא קודם כל מיתוגית, המטרה שלשמה משתמשים בכלי – תקשורת בטקסט ותמונות – נשארה.
לא היתה במצגת שום התייחסות לתקופת מעבר בין הטכנולוגיות של אימייל ו-Wave, או לחיבור ביניהן. ברור שכדי שהמעבר יצליח, צריך שיהיה ממשק אחד ל-Wave ולאימייל, מי רוצה לנהל תורים נפרדים של הודעות? מכאן גם משתמע שיהיה צורך לתת ממשק מייל רגיל כחלק מ"Wave".
2 ביוני 2009 בשעה 15:09
אתה לא צריך לשכנע אותי
הנקודה שלי היא שמעבר לעניין המיתוגי תסכים איתי שיש פה עניין של מודל מנטאלי ומה אנשים מבינים כשהם נתקלים בכיתוב New wave. זה מינוח לא מוכר שלא מספק מטפורה יציבה שאפשר לבנות עליה. המודל "משה שולח הודעה ליעקב" הוא עתיק ומאוד מוכר. המודל "משה יוצר גל חדש ומצרף אליו את יעקב, סימה, חנה וציפי כך שכל אחד מהם יכול להגיב בזמן אמת על חלקים ספציפים מהגל תוך הטעמה של wavelets ו-robots" הוא קצת פחות מוכר ויקח זמן עד שיבינו אותו, אפילו טכנופילים נלהבים.
ממה שקראתי אפשר לקרוא ולהשיב על הודעות מייל "רגילות" ב-WAVE.
2 ביוני 2009 בשעה 15:15
בהחלט
וזה מוכיח שוב שתרגומים לעברית נשמעים תמיד פחות מגניבים.
צריך לזכור גם שכל ההרצאה על Wave, מקור המידע העיקרי על הפרוייקט הזה, התקיימה בפני מפתחים שיפתחו תוספים ל-Wave (רובוטים, גלונים, או השד יודע איך יקראו להם). כשזה יהיה מוכן לצריכה המונית, זה בוודאי יארז באריזה המתאימה עם 3 כפיות סוכר כדי להקל על הבליעה.
2 ביוני 2009 בשעה 15:35
אני תוהה האם במקום WAVE פשוט צריך לקרוא לזה מייל ומי שירצה לעשות שימוש בפיצ'רים הגליים יעשה זאת. באותו אופן מנוע החיפוש של גוגל תוך במשתמשים מתקדמים שעושים שימוש באופרטורים כמו filetype, intitle ויוצרים שאילתות מורכבות אך זה לא בא על חשבון מי שרק רוצה לחפש hotel paris. גישת one size fit all לא תמיד מתאימה כי לעיתים נוצר מצב בו כולם מפסידים, אך מנוע החיפוש מוכיח שזה אפשרי.
4 ביוני 2009 בשעה 13:29
ראשית -ה דיון שמתנהל כאן ממש מענין, מה שמהווה גם אינדיקציה טובה לפופולאריות של הבלוג. – מברוק!
לגבי "הגל" הגדול – אני מתרשמת שגוגל חיברו את היכולות המופלאות של הכתיבה השיתופית של Gogle Docs – שאכן פעלות בזמן אמת (ומי שלא ניסה, ממש כדאי להתנסות בבניית מסד משותף ב Spreadsheet) – עם הצ'אט שכבר קיים בג'ימייל וכמובן הדואל עצמו, ושיפרו פיצ'רים הקיימים כבר ב IGoogle וסה"כ יצרו אינטגרציה מתבקשת.
הדמיון לרשת חברתית נוסח פייסבוק גם הוא בולט בממשק, ולמי שכתבו שרשת חברתית נועדה ליודעי ח"ן בלבד – הרושם שלי (המתבסס על ילדיי, וחבריי ולא על מחקר) הוא, שדור שלם נוטש את הדואל לטובת הרשת החברתית, ומנהל את חייו החברתיים והמקצועיים שם..
אם איני טועה בקריאת המצב, הרי שההטמעה תיקרה מעצמה..
4 ביוני 2009 בשעה 14:39
היי אפרת, ברוכה הבאה, ותודה!
הדמיון לרשתות החברתיות נוצר בעיקר בזכות התמונות של הכותבים, שמופיעות ביחד עם התוכן שלהם, ובאופן משני מהרשימה הארוכה של התגובות עם השעה שבה נכתבו. אלה דומות מאוד לתגובות בפייסבוק, אבל גם לאימייל בג'ימייל או לדיון בפורום.
העובדה שאנשים עוברים נוטשים את הדואל לטובת הרשתות החברתיות היא (בינתיים) עניין של טרנד לדעתי. אין לרשתות החברתיות מספיק פז"מ ככלי לתקשורת המונים בשביל שנוכל להגיד אם הן מחליפות את האימייל או לא, גם עבור נתח מצומצם של האוכלוסיה. רק לפני כמה חודשים טוויטר חדר לתודעת ההמונים, ופייסבוק ורשתות חברתיות אחרות מיד נעלמו מאור הזרקורים, או לפחות כבר לא במרכזו. לדברים ייקח זמן להתייצב, קטונתי מלהגיד מתי ואיך זה יקרה…
9 ביוני 2009 בשעה 17:26
חלמתי על גוגל וויב אתמול בלילה. ממשק גאוני למוצר מהפכני.
26 ביולי 2009 בשעה 14:06
בין היתר WAVE הוא פתרון גאוני לאחד הבעיות הקשות עמן מתמודדים משתמשי outlook.
מי מאתנו שעובד בארגון גדול ועושה שימוש באוטלוק לצורך קולבורציה והחלפת דעות לגבי עניין מסויים יודע שהאינבוקס שלו מתפוצץ באופן תדיר מתגובות באותו נושא ועניין כאשר כל תגובהמכילה את התגובה שלפניה. כלומר נניח ו A שולח ל,E,F… B,C,D הודעה. B עונה לכולם ואז C עונה לכולםעל המייל ששלח B ואז D עונה לכולםעל המייל ששלך C וכן הלאה. האינבוקס שלך מתחיל להתמלא בתגובות כאשר רק האחרונה מעניינת שכן היא כוללת את התגובות של כולן. זה גורם לשתי בעיות מרכזיות:
1. צורך בניקוי זהיר ויסודי של מיילים הקשורים באותו נושא. אצלי זה קורה כל יום ויותר !!!
2.נתינת תגובה בטעות לא למייל האחרון. דבר זה עשוי להוביל לבזבוז זמן רציני, הרי מאוד יתכן שתגובותיך כבר אינן רלוונטיות שכן מישהו אחר בשרשרת כבר הקדימך….
לדעתי השקת היישות החדשה של נושא שיחה המאפשרת קולאבורציה בזמן אמת ועריכתו היא רעיון מהפכני, פשוט יותר ושמיש בהרבה מהמצב הנוכחי.
אני רק מודאג מדבר אחד. פרפורמנס. איכשהוא קשה לי לראות כיצד מחוץ לארגונים גדולים עם רשתות סופר מהירות ניתן לשדר ולקבל מידע בכזו מהירות כפי שמציגים זאת בסרטון.
26 ביולי 2009 בשעה 16:14
היי תום, וברוך הבא לבלוג.
הבעייה היא לא רק של משתמשי Outlook, אלא של כל משתמשי האימייל באשר הם. היא נובעת מהאופן שבו פרוטוקל האימייל עובד – טקסט פשוט בלבד. הסטנדרט המקובל של "ציטוטים" של המיילים הקודמים בשרשור הוא פתרון מעקף לעובדה שאין "ישות אימייל" אלא רק טקסט (ראה למעלה – "השיחה כיישות").
לגבי הביצועים, נחייה ונראה
25 בנובמבר 2009 בשעה 10:06
טוב, אחרי שסוף סוף קיבלתי הזמנה לgoogle wave התחלתי לחקור אותו
הבעייתיות היחידה שלי כרגע עם הממשק זה שאין לי למעשה שותפים לחקור אותו, במילים אחרות, לא מספיק שיש לך מוצר טוב ביד, צריך גם שאנשים ישתמשו בו
אבל היות ומדובר בגוגל, אני די בטוח שתוך זמן קצר זה גם יקרה…
27 בנובמבר 2009 בשעה 4:05
לכל מי שמעוניין בהזמנה לוייב
משום מה גוגל החליטו לפנק אותי באיזה 12 הזמנות
אז שלחו לי מייל
ל
giladATmaoz.info
(דומין פרטי זה בסט)
31 בדצמבר 2009 בשעה 18:49
הממשק הזה כבד עליי אני לא אוהבת כשהכל מתערבב מבלבל …
3 בינואר 2010 בשעה 3:08
השתמשתי בו יום ויומיים ולא חזרתי מאז. היום ביקרתי בו בשלישית והבנתי מה ביאס אותי אז. הטאב האמצעי היה רחב כל כך שגודל הגל היה קטן יחסית. מוזר שברירת המחדל היא לא גל גדול.
3 בינואר 2010 בשעה 3:12
ועכשיו שהתגברתי על המכשול הזה אני מגלה שהסרגל של הטאב האמצעי טובע יחד עם השטח המצומצם של ולא מתכוון אוטומטית לפי גודל הטאב.
3 בינואר 2010 בשעה 3:33
טוב, הממשק הזה ממש לא נוח וחסר כל זהות ואינטיליגנציה. מבאס לאכול את הסוכריה סופסוף ולגלות שהיא בכלל מלוחה.