כשמקלידים מידע בטופס, נדרשים לא פעם להכניס מספרים בתבנית מסויימת: מספר טלפון חייב קידומת, כרטיסי אשראי צריך לפעמים להפריד לקבוצות של 4 ולפעמים לא, תאריכים צריך להכניס עם קו נטוי אבל לפעמים עם נקודה וכן הלאה.
"תבנית סלחנית", באנגלית forgiving format, הוא עקרון עיצוב פשוט, שאומר: תנו למשתמשים להקליד מה שהם רוצים, ונסו להסתדר לבד עם מה שהם נתנו. תסלחו להם על טעויות קטנות, אם אפשר. מכאן השם – תבנית סלחנית.
דפוסי עיצוב (Design Pattern) הם כלי מצויין שצריך להיות בתרמיל של כל מי שמתכנן ממשק וחוויית משתמש. צריכים להוסיף לממשק משהו שמרגיש לכם ש"מישהו כבר עשה את זה קודם"? כנראה שמישהו באמת עשה את זה קודם. גשו לאחד מהאתרים שמציגים דפוסי עיצוב (רשימה כאן למטה) ותחפשו. יש סיכוי טוב שתמצאו עושר רב של רעיונות שיוכלו להעשיר את הממשק שלכם, במאמץ לא גדול.
רן לירון הוא מעצב ממשק בכיר במטריקס וחבר למיזם UXI שצפוי לעלות במהלך פברואר. דיברנו על דפוסי עיצוב ועל איך להשתמש בהם בעבודה היומיומית. מקווה שתהנו.
לפני קצת יותר משבוע הוספתי לבלוג את רכיב הדירוג והקישורים לפוסטים קשורים של חברת Outbrain הישראלית. אתם יכולים לראות אותו כאן למטה, או בכל פוסט אחר.
כמה מכם טענו שהוא לא בולט מספיק (אני מסכים) – כאן אני אשם שלא השקעתי עדיין בעיצוב שלו, והוא הולך קצת לאיבוד בין סוף הפוסט לתגובות. אבל מה לגבי השמישות שלו?
תבניות-עיצוב, Design Patterns, הן פתרונות מוּכּרים לבעיות נפוצות. זה מושג שמוכר בדרך-כלל בעולם הנדסת התוכנה, ובשנים האחרונות החלו לקום אתרים שמגדירים כאלה גם עבור ממשק המשתמש. הם מציגים תבניות-עיצוב כמו פרורי לחם – breadcrumbs (כמה מוזרים התרגומים לעברית), אשפים – wizards, דירוג – rating, עצים ואחרים. את התבניות צריך להתאים בדרך-כלל לכל יישום, אבל הן יכולות לשמש גם כהתחלה טובה, בסיס לממשק, וגם כהשראה לרעיונות חדשים.
למדתי מדעי המחשב בבאר-שבע, תקשורת חזותית ב"חשיפה" של האוניברסיטה הפתוחה, ולומד עוד כל הזמן - לבד. עוסק בממשק משתמש ו
