לפני חודש פנתה אלי מרים שוואב ושאלה אותי אם ארצה להרצות ב-WordCamp Jerusalem. מסתבר (לא הכרתי אז) שזה כנס חינמי שמתקיים כל שנה כבר כמה שנים, והוא קורה במקומות שונים בעולם. המטרה: ללמד ולהפיץ את בשורת ה-WordPress, לצרכים ומטרות שונות.

האירוע התקיים ביום ראשון, ה-5/9/2010, והוא היה אירוע מצויין עבורי, גם בתור מרצה, גם בתור משתתף, וגם בתור מארגן כנס. נחשפתי לקהל חדש; למדתי על הגירסה החדשה של WordPress ופגשתי את מי שהמציא את הפלא הזה; וגיליתי איך נראה כנס שאורגן תוך חודש (הוא נראה מצויין!). העובדה שמרים הצליחה להרים את האירוע הזה תוך זמן קצר כל-כך היא מופלאה בעיני.

בפוסט הזה תמצאו עוד כמה מילים טובות על האירוע ומה שהוצג בו, וגם את המצגת שלי משם.

היו כמה וכמה הרצאות ומפגשים מעניינים בכנס.

בהרצאה של ארז וולף למדתי מה ארז חושב על משווקים בסגנון אמריקאי באינטרנט – הוא לא מאוד אוהב אותם – ודרך דוגמה שמראה hands-on איך בונים עמוד נחיתה כזה ב-WordPress 3 למדתי להכיר חלק מהיכולות של הגירסה החדשה. יש שפע של דברים חדשים, ביניהם אפשרות מובנית במערכת לשלוט בתפריט (ולא דרך ווידג'טים וקומבינות אחרות), שימוש בסגנונות מותאמים אישית בעיצוב הטקסט ואיחוד של גירסת ה-mU – שמאפשרת מספר אתרי WordPress שונים על אותה התקנה – עם הגירסה הרגילה. יש עוד המון שיפורים ושינויים, רשמתי לעצמי ללמוד אותם יותר לעומק. בכל זאת, WordPress הוא הפלטפורמה שעליה יושבים כמעט כל האתרים שלי, כולל את האתר הזה ואת UXI שאותם תכנתתי בעצמי.

ההרצאה של ליז כהן מ-Answers.com היתה על בלוגים עסקיים. הבלוג של החברה נקרא באופן משעשע noStupidAnswers.com, אני אוהב מותגים שלא תמיד לוקחים את עצמם ברצינות. ליז סיפרה על הנסיון שלה בתחום של בלוגים עסקיים בבלוג שהיא אחראית עליו. הטיפים שלה היו טובים, ביניהם להיות אישיים ולא קבוצתים ("אני" ולא "אנחנו") כדי ליצור דיאלוג אישי ולא חווייה מנוכרת של תאגיד.

אחד הדברים המעניינים שהיא סיפרה עליהם הוא המסיבה שהם ערכו ממש לא מזמן למשתמשים של אתר answers.com במשרדים שלהם בניו יורק. כדי להיות בקשר עם נאמני האתר מכל העולם, שלא יכלו להגיע למסיבה, הם הזמינו אותם לשלוח נוכחות פיזית שתייצג אותם באירוע – גלויה, ואת הגלויות הם הציגו באירוע. הנה גלויה לדוגמה:

הרעיון נפלא בעיני. הוא מאפשר לאנשים לייצג את עצמם באירוע פיזי שהם לא יהיו נוכחים בו, בעזרת אמצעי פשוט כמו גלויה! יש לגלויות איזה ניחוח רומנטי כזה, במיוחד לגלויות מחו"ל, והתוצאה שובת לב. אפשר לקרוא עוד על זה… בבלוג של answers.com כמובן.

היה פאנל שלא הרבה הגיעו אליו, שעסק בדרכים להביא חדשנות לעולם הארגונים ללא מטרות רווח והחינוך. הפאנל היה בעיקרו הרצאה של מעיין אלכסנדר משתיל והרצאה של שרון גרינברג מאורט, עם מעט הנחיה של טל גלילי וקצת שאלות מהקהל. שרון הציג פרויקטים מרתקים מעולם החינוך, עולם שלם שלא הכרתי של מערכות שמאפשרות ללמוד, לתקשר בין תלמידים ומורים ובינם לבין עצמם, ועוד הרבה דברים אחרים. העושר, העומק והמקצועיות של הפרויקטים היו מרשימים מאוד. העובדה שהושקע מאמץ בעיצוב שלהם (שרון העיר כבר בתחילת המפגש שזה חשוב לו) לא היתה ברורה מאליה; בארגונים ללא מטרת רווח מוותרים לא פעם על העיצוב, וחבל.

ערב ההתרמה השנתי לאנוש – זה דווקא קשור

רשמתי את רוב מה ששרון ומעיין אמרו, גם כי היה מעניין, וגם בגלל שמיכל, אשתי (שתחיה!), היא מנהלת פיתוח המשאבים של אנוש, העמותה לבריאות הנפש, והיו שם רעיונות מצויינים בשבילה. בימים אלה היא עובדת במרץ על אירוע ההתרמה השנתי של אנוש, שמתקיים בערב שלפני הכנס של UXI… התזמון לא אידיאלי, כפי שאתם מבינים אנחנו מנסים לעזור זה לזו, ובמסגרת הזו אני שמח לשים כאן עוד פרטים על האירוע. זו באמת מטרה ראויה וארגון חשוב. הוא מטפל ב-5,500 מתמודדים כל שנה, דרך דיור מוגן, מועדונים, הוסטלים, תעסוקה נתמכת ועוד ועוד. אם אתם אוהבים את קובי אפללו, זה ממש win win.

בחזרה לענייננו…

בסוף היום היה סשן פתוח של שאלות ותשובות עם Matt Mullenweg, האיש המשעשע והמקסים שבגיל 19, לפני 8 שנים, המציא את הפלטפורמה הנהדרת הזו. שמחתי לשמוע ממנו על המאמצים העקשים לשמור את המערכת פשוטה ונקיה (עד כמה שאפשר), אל מול הצונאמי של בקשות ליכולות חדשות שבוודאי מגיע כל הזמן. הרגשתי שיש לבית שלי אבא טוב (או ארכיטקט טוב, אם תרצו). היה מעניין!

הנה הוא בכבודו ובעצמו:

המצגת שלי

האולם היה די מלא, היו כמה אנשים שעמדו בצד, ובהתחלה קצת חששתי שלקהל יהיה קשה להתרכז. התחלנו באיחור קל, ולא הייתי בטוח שאספיק להגיד את כל מה שתכננתי. בסופו של דבר קצת רצתי, אבל הספקתי הכל ואפילו הצלחתי לענות על כמה שאלות תוך כדי.

יש במצגת כמה דברים בסיסיים על UX, עם התייחסות ספציפית לאתרי בלוגים ו-WordPress. לא מומלץ לצפות אם אתם רעבים, יש הרבה צילומים של אוכל בפנים…

ואם לקרוא את כל זה עשה לכם תאבון לכנס והרצאות על חוויית משתמש, אז אל תפספסו את הכנס של UXI ב-5 לאוקטובר, במרכז הכנסים בשפיים. יש פה למעלה משמאל קוד קופון סודי שנותן 20% הנחה (שששש… קוד הקופון הוא USABLE20), אתם מאוד מוזמנים לבוא!

היום התחיל כנס UX Week בסן-פרנסיסקו. היה מרגש ומרתק (רוב הזמן): מרגש – להיות באירוע המאאאגניב הזה, בעיר הנפלאה הזו, ומרתק כי המרצים היו באמת מעולים, ברובם. היום הראשון של האירוע היה מאורגן מצוין וממותג היטב, עם דמות משעשעת של רובוט חמוד שליווה את המשתתפים ו"דיבר" איתם מהמסך בהפסקות. דיברתי עם כמה אנשים וגיליתי שהאתגרים, עבור לא מעט אנשים, די דומים כאן ושם.

ברוכים הבאים

מהדלת בחוץ ועד לאחרון השלטים והפרטים, הכנס ממותג היטב, עם האיורים והכותרות בקו הידני, הצבע התכלת-טורקיז, והרובוט. כבר בכניסה מזמינים להכנס:

הכנס מתקיים במשך 4 ימים: יומיים של הרצאות, בהתחלה ובסוף, ובאמצע יומיים של סדנאות מעשיות. בכנס משתתפים כ-450 איש מכל ארצות הברית ומהעולם כולו. ראיתי אנשים מאסיה, דרום אמריקה, אירופה ותאמינו או לא היה גם איזה פסיכי אחד מישראל. החברות מהן הגיעו נציגים – מהגדולות ביותר בעולם, וכמובן גם הרבה עסקים קטנים. הרק המקצועי רחב: יועצים, מתכנתים ומעצבים, מנהלים בכירים ועובדים זוטרים, חברות יעוץ, סוכנויות פרסום, חברות מוצר, שכירים ועצמאיים. יש שם מהכל.

הכנס נפתח בדרמטיות משעשעת, נראה שהם לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות:

סיכמתי את רוב ההרצאות שהייתי בהן היום. הטובה ביניהן היתה הפותחת של BJ Fogg, שאהיה גם בסדנה שלו מחרתיים. ההרצאה והסדנה מדברות על הדרכים השונות לשכנע אנשים. איך לגרום להם לעשות משהו. קוראים לתחום הידע הזה קפטולוגיה. הוא התחיל עם לצייר את נפש האדם ותהליכי קבלת החלטות כדבר מאוד מורכב ואמורפי, ובהמשך הראה באמצעות סיפור ודוגמאות למה אנחנו בעצם הרבה יותר פשוטים ממה שאתם חושבים. יש לו גם אתר אינטראקטיבי שמסכם את כל זה, וכדאי להכיר.

Fogg הציג סיפור מצחיק עם בובות של קופים (הייתם צריכים להיות שם…) שמטרתו היתה להמחיש שתי טעויות נפוצות:

1. קבלת מידע לא גורמת לאנשים לפעול (Information Action Fallacy). אנחנו לא עושים משהו רק כי נתנו לנו מידע עליו. למשל, אם אגיד לכם עכשיו שכל אזרח צריך לשלם אגרת טלוויזיה, לא תרוצו לחפש איפה משלמים…

2. שינוי יחס לא גורם לאנשים לפעול (Attitude Action Fallacy). גם אם אשנה את היחס שלכם לערוץ הראשון, ואשכנע אתכם שהתכנים בו מצויינים, עדיין רובכם לא תרוצו לשלם את האגרה.

לאחר מכן הוא נתן את המנטרה שלו בעיצוב (ככה הוא קרא לה), משהו שהוא היה שמח אם מישהו מהמרצים שלו היה טורח ללמד אותו: שימו טריגרים חמים בדרכם של אנשים בעלי מוטיבציה. או באנגלית: "Put hot triggers in the path of motivated people".

הכוונה בטריגרים חמים לדברים שגורמים לנו לפעול: קישורים באמייל, סרטוני וידאו ביוטיוב, תוצאות חיפוש בגוגל וכד'. טריגרים קרים הם דברים שאנחנו לא יכולים לפעול בעקבותיהם באופן מיידי, כמו למשל מבצע שאנחנו שומעים עליו מחבר, וצריכים לחכות עד שנגיע הביתה כדי לממש אותו.

הכוונה ב"בדרכם של אנשים בעלי מוטיבציה" היא שצריך להציב את הטריגרים בסביבה שקשורה לנושא של הטריגרים, או לאופן שבו הוא מפעיל את המשתמש. למשל, לשים קישור ב-Wall בפייסבוק מושך אנשים כי רבים מגיעים לאתר הזה מלכתחילה כדי להתנתק קצת מהעבודה. באופן דומה, פרסומות ממוקדות-הקשר (כמו אלה של גוגל) זוכות לאחוזי הקלקה גבוהים, יחסית, כי הן רלוונטיות לתוכן.

הוא חילק את המוטיבציות האנושיות ל-3:

• הנאה וכאב
• תקווה פחד
• שייכות, קבלה ודחיה

ולאחר מכן סיכם בטבלה את מה שדיבר עליו בשארית ההרצאה. הטבלה מתייחסת לסוגי שינוי ההתנהגות שרוצים להשיג, ואיך להתייחס אליהם. ככה זה נראה:

בעמודות יש את סוג השינוי שרוצים לגרום לו לקרות, לפי צבעים:

• ירוק: התנהגות חדשה שרוצים ליצור
• כחול: התנהגות מוּכּרת שרוצים לעודד לעשות
• סגול: התנהגות שמבוצעת על בסיס קבוע, שרוצים להגביר את התדירות שלה
• אפור: התנהגות שרוצים לדכא
• שחור: התנהגות שרוצים להפסיק

בשורות יש את תדירות ההתנהגות שרוצים ליצור:

• נקודה (dot): התנהגות חד-פעמית
• תקופה (span): התנהגות שתחזור מספר פעמים
• מסלול (path): התנהגות שתהפוך להרגל קבוע

עבור כל קוביה, מפגש של סוג שינוי ותדירות, יש הסברים (באתר שלו) על איך להשיג את השינוי הזה.

עוד עניין הוא המסלול שצריך לעבור בטבלה הזו כדי להגיע לשינוי הרצוי בהתנהגות. כלומר, אי-אפשר תמיד להתחיל עם הקוביה שרוצים להגיע אליה. לדוגמא, אי-אפשר ליצור הרגל מהתנהגות שקהל היעד לא מכיר בכלל. אם הבנק יחליט מחר לתת שירות שבו סורקים צ'קים עם הטלפון ומסמסים לבנק במקום להפקיד אותם, יהיה קשה לגרום לאנשים לעבור להשתמש בו באופן קבוע מהיום הראשון שהשירות הושק. לכן צריך קודם להציב יעד ראשוני של שינוי התנהגותי: להביא לשימוש ראשון והיכרות עם השירות. רק אחר-כך יהיה אפשר להביא את המשתמש לשימוש קבוע.

אחריו היה Adam Mosseri, מנהל עיצוב מוצר בפייסבוק. הוא נתן הרצאה מהירה וקופצנית, שתמציתה היא: אם תעשו שינויים באפיון/עיצוב על-פי נתוני שימוש (אנליטיקס) בלבד, תגיעו לכל היותר למקסימום מקומי על העיצוב הנוכחי. לא תגיעו לתוצאות המקסימליות שניתן להגיע אליהן, לתוצאות כאלה ניתן להגיע רק עם מהפך, שינוי כיוון. לכן המעצב צריך להשתמש בנתונים הסטטיסטיים (data informed) אבל לא להניע את תהליך העיצוב לפיהם (data driven).מכאן גם שם ההרצאה: data informed, not data driven.

אחרי ההרצאה שלו יצאנו להפסקה, וכשחזרנו הרובוט אמר שהוא שמח שחזרנו. יפה מצידנו, באמת:

על שאר ההרצאות והשיחות עם האנשים בכנס – בהמשך. מחר מצפה לי יום שלם של סדנה עם Leah Buley! הג'טלג הכניע אותי…

תודה שוב לכל המשתתפים בתחרות על הכרטיסים לכנס UXI Live 2010. היה ממש קשה להחליט במי לבחור! כל האתרים היו טובים (למעט אחד שהוצע מתוך מחשבה צינית…), והנימוקים היו ברובם די משכנעים.

הזוכים רשומים פה בפנים. גם האתרים. תציצו!

הטקסט על כל אתר מובא כאן כפי שנכתב בתגובות לפוסט התחרות.

UX Magazine: יסמין

למציאת אתר העונה על הדרישות חיפשתי בגוגל ומצאתי את האתר הבא: http://www.uxmag.com
כשמו כן הוא – מגזין חווית משתמש. רצוי שאתרים שעוסקים בחווית משתמש יהיו מוצלחים מבחינה זו, אבל זה לא תמיד קורה (נתקלתי בכמה בעייתיים משהו).

מה אהבתי באתר –
אתרי מגזינים בדרך כלל עמוסים לעייפה ובדרך כלל צריך זמן להתרגל אליהם.
האתר הזה פשוט פשוט.
תפרטי ראשי עם שתי מילים – הרשם ואודות. כי מה עוד אנחנו רוצים לעשות עם מגזין?
תפריט משני עם שם האתר ושלוש תתי קטריות בלבד. לא שמונה, לא עשר, רק שלוש. מישהו פה לוקח החלטות וחותך.
ומתחת ריבועים-ריבועים של הרבה תוכן. הרבה מאד אינפורמציה פרושה באופן לחלוטין לא מעיק או מפחיד.
השורה הראשונה של הריבועים גדולה יותר ותופסת יותר פוקוס לכתבות המומלצות. השאר באותו גודל. שהמשתמש יחליט מה טוב לו.
כל הדפים הפנימיים ללא הבדל נראים בדיוק אותו דבר – עמודת כתבה ברוחב נעים לקריאה, עמודה על הכותב ועמודת פעולות שכולנו עושים באתרי מגזין מחולקות לשתי קבוצות – get connected ו- popular right now.

העימוד נכון, הריווחים נכונים, ההדגשים נכונים (גודל גופן, צבע וכד'), הטפסים נכונים, האלמנטים במקום שמצפים שיהיו.

אהבתי.

Waze: אסף

אתר שעשוי טוב ומעוצב מינימלי ולעניין זה: http://www.waze.co.il/
המסך הראשוני מוביל משתמש חדש דרך "הסיור מודרך" ובכך מסביר את הרעיון מאחורי. ואילו משתמש מנוסה יכול להגיע בקלות אל כל מקום שרוצה דרך התפריט העליון.
לאורך כל המסכים נשמר העיצוב המינימליסטי והדגשה של תיבות חשובות, כך שניתן להבין בקלות את בקרות הניווט באותו עמוד וכמו כן נשמר העיקרון של סגירות של תיבות (גם להדגשה של הניווט והבקרה).
אפשר לראות את הפשטות כאשר נכנסים לעמוד התמיכה. האופן שבו מסודרים : שלושת החלקים מצביע על מחשב בעיצוב והכוונה של המשתמש למקום אליו הוא רוצה להגיע.
יש כמה באגים באתר, למשל , בתפריט העליון, לא כל הפונקציות "מוארות" כאשר מצביעים עליהם, אולם זה יחסית שולי.
באופן כללי, העיצוב "חמוד" ומזמין להתנסות עם אייקונים של סמיילים חמודים, ובכלל שימוש בצבע כחול בהיר שמאפיין נעימות ורוגע.
הייתה התחשבות בכך שלמרות שהרבה אנשים רוצים GPS בטלפון שלהם, הם לא בהכרח מספיק שולטים במחשבים כדי להתמודד עם אתר אינטרנט שמכיל המון מידע. נראה, כי מתכנני האתר בהחלט לקחו זאת בחשבון.

Zap: ניר

אני מאוד אוהב את אתר זאפ – http://www.zap.co.il
אני משתמש באתר במשך שנים ואני רואה איך כל הזמן האתר מתחדש ומשתפר, גם מבחינת ממשק המשתמש.
עמוד הבית מאוד נקי וישר מוביל אותך למה שאתה רוצה – חיפוש!
החיפוש בו הוא מאוד אינטואיטיבי: אפשר לחפש לפי טקסט ואפילו לפי סוג דגם בהקלדה פשוטה עם השלמה אוטומטית. לחילופין לפי קטגוריות או תת קטגוריות.

בנוסף יש את הפילטרים. לפי מיטב זכרוני (ואולי אני טועה) הם הראשונים בארץ שיישמו את מנגנון ההורדה וההוספה של פילטר, שהוא מאוד אינטואטיבי.
מסך התוצאות מציג את רוב הפרטים שצריך לצורך קבלת החלטה, ואם זה לא מספיק נדרש מעבר לעוד מסך אחד בלבד בשביל לקבל מידע מקיף ומשלים.

אין צורך להירשם סתם, אלא רק כשרוצים לעשות פעולות אישיות כמו קבלת התראות.
גם אז ההרשמה מהירה ופשוטה עם כפתור "הרשמה" בולט וברור.

גם הלשוניות למעלה מכוונת לצרכי הגולש. כל מה שלא נדרש עבר למטה.
למיטב הבנתי האתר פונה למגוון גדול של אוכלוסיה, ונראה לי שהוא נותן פתרון גם למשתמשים הפשוטים וגם למתוחכמים יותר.
סה"כ אתר מאוד נעים לעין, ידידותי ופשוט לשימוש.

נתראה בכנס

יסמין, אסף וניר: נתראה בכנס!

ולמי שלא נרשם, ההרשמה במחיר המוזל (490 ש"ח+מע"מ) תימשך רק עד ה-31/8/2010, ואחר-כך המחיר יעלה למחיר המלא: 640 ש"ח + מע"מ.

מדובר ביום שלם של הרצאות מרתקות עם מיטב הדוברים בארץ, שייתנו למשתתפים בכנס שפע של כלים מעשיים ואני משוכנע שגם רעיונות חדשים לעבודת היום-יום. בנוסף להרצות יש בסוף הכנס גם שתי סדנאות מעשיות (בוחרים אחת), יש שפע של בונוסים, חלקם ממש מתאימים לפרילאנסרים (עבורכם הכנס הוא הוצאה מוכרת) ולחלקם גם למי שלא (שכנעו את הבוס!). יש גם כמה פרסים שיחולקו בכנס עצמו, בשווי שנע בין 900 ש"ח ל-15,000 ש"ח (!). יהיו גם מאות משתתפים, כבר עכשיו רשומים 250 ויהיו עוד רבים נוספים.

זה הולך להיות כיף!

לפרטים נוספים והרשמה:
http://uxilive.co.il

כן, זה קורה גם לי! היום, ה-12.8.2010, בעוד כמה שעות ספורות, אהיה נשוי למיכלי, בחירת ליבי. החברים הקרובים ועוד איזה 2-3 ככה, 350 אנשים (פלוס מינוס) יחגגו איתנו במקום קסום, ליד נחל, גפנים ותאנים.
אני לא אספר לכם איך הצעתי לה נישואין, אספר רק שזה כלל בגד כסוף וסוס צעצוע…

לכבוד האירוע המרגש, החלטתי כבר לפני שבועיים, כשהייתי בפארק הירקון והקשבתי לאופרה הנפלאה "כרמן", לחלק לכל קוראי הבלוג שלי מתנה. מקווה שתהנו ממנה – היא כאן בתוך הסרטון למטה. מבטיח לפרסם כמה תמונות מהחתונה אחרי שאנחת חזרה…

3 כרטיסים חינם לכנס UXI Live 2010

חוץ מהמתנה שכולם מקבלים (בסרטון למטה), החלטתי גם לתת לשלושה מכם כרטיס כניסה חינם לכנס UXI Live 2010. הכנס מתקיים ב-5/10 בשפיים והוא מיועד לכל מי שחוויית משתמש וממשק משתמש מדברים אליו.

איך זוכים בכרטיס? זה פשוט. אתם צריכים לתת דוגמה לאתר אחד בלבד שחוויית המשתמש בו, לדעתכם, מעולה. הכי טובה שיש. זה יכול להיות אתר ישראלי, אבל לא חייב. התגובה צריכה לכלול את כתובת האתר ואת ההסבר שלכם – מה לדעתכם הופך את חוויית המשתמש באתר הזה לכל-כך מוצלחת. מי שייתנו את 3 התגובות הטובות ביותר, עם ההסבר הכי מוצלח (חשוב!) והאתר הכי מוצלח, יקבלו כרטיס כניסה חינם.

מתאים? קדימה – יש לכם עד ה-19/8 בחצות לתת את התשובה שלכם. אל תשכחו להשאיר בשדה "דואר אלקטרוני" בתגובה את כתובת הדוא"ל הרגילה שלכם, אחרת לא אוכל להודיע לכם שזכיתם (לא צריך לכתוב אותה בתגובה עצמה – כך רק אני אראה את הכתובת).

נתראה בצד השני…

ברק

המתנה שלך… וקטע יפה מהאופרה בסוף

http://uxilive.co.il

מיכל ואני

לפני הכל: סליחה לכל אלה שרצו להגיע למפגש ולא הצליחו להכנס. כפי שכתבתי בדף ההרשמה, מספר המקומות מוגבל, ומעל 100 איש (המקסימום) רצו להשתתף. עבור כל אלה שלא הצליחו להכנס, ולטובת כל מי שלא הספיק לראות, הקלטת המפגש (וובינר) והמצגת מהבוקר כאן למטה.

במפגש עניתי לשאלות של משתתפי הסדנה שלי בעבר וגם לשאלות מהקהל הרחב. רוב השאלות נשלחו מראש ולכן הן במצגת ובסוף המפגש היו כמה שאלות ספונטאניות שעלו מהמשתתפים.

בסוף המצגת מסתתרת הנחה על הסדנה הקרובה

אבל היא בתוקף רק עד היום, יום רביעי ה-16/6, בחצות.

ההנחה מסתתרת גם בוידאו

אבל צריך לעבוד יותר קשה כדי למצוא אותה…

שימו לב: חכו כמה דקות כדי לראות את הוידאו, הוא לא יתחיל לנגן מייד: לוקח לו 5-10 דקות להיטען. אלה מגבלות טכנולוגיות זמניות – אני יודע שחוויית השימוש כאן לא מיטבית, אבל היה חשוב לי להביא את התוכן כמה שיותר מהר. בהמשך אשפר את עניין הוידאו.

אתר UXI התחיל בסוף 2009 עם כמה טלפונים לאנשים שמעולם לא פגשתי (אבל כן קראתי), והגיע בינתיים לכמה נקודות שיא מרגשות: עליית האתר לאוויר, משלוח הסטיקרים, ואתמול – המפגש. מעולם לא ארגנתי אירוע כזה, ולא הבנתי בכמה לוגיסטיקה הוא כרוך כשהתחלתי אותו. רק עניין בחירת המקום בהתאם לכמות האנשים שיגיעו גזל ממני ומאורן (שעובד במקאן) הרבה זמן על שיחות טלפון בינינו, על בירורים שלו בתוך מקאן, ועל נסיונות שלי לאתר מקום מתאים שיוכל להכיל את כל הנרשמים (175 הגיעו בסוף).

אגב, האולם של מקאן, המקום המקורי שבו תוכנן להיות המפגש, יכול להכיל 60-70 איש, פחות מחצי מכמות האנשים שהגיעה אתמול. מזל שעברנו

תוסיפו לעניין המקום גם תגיות שם, צלם (תודה לרוית שעזרה לי למצוא!), שילוט לפודיום, פוסטרצ'יק עם הלו"ז המתוכנן שיהיה תלוי באולם, שילוטים לפאנל המומחים, שילוט לכוון את המגיעים בתוך הבניין, דיוורים, פרסומים בפייסבוק, טוויטר, פורומים שונים… ועוד לא דיברתי בכלל על התוכן: להכין את המצגת ולארגן את הדוברים במפגש.

עשרות שעות עבודה הושקעו בארגון של האירוע, ואני מוכרח להגיד במבט לאחור שזה לגמרי השתלם. האירוע זרם מצויין ולמדתי ממנו המון, שלא לדבר על זה שזכיתי להיפגש עם הרבה אנשים שמזמן לא ראיתי, כאלה שדיברתי איתם אונליין אבל לא נפגשנו, וגם עם כאלה שלא הכרתי בכלל. יצא לי להכיר את הדוברים בפאנל, אנשים מעניינים עם הרבה נסיון, שאת רובם לא הכרתי לפני חודש.

הלוואי שגם האירוע הבא יצליח ככה, ועוד יותר. יש עוד הרבה עבודה לעשות בתחום הזה.

המצגות, תמונות ובקרוב גם וידאו כולם כאן. מקווה שתהנו מהם.

אי-שם בתחילת שנות ה-80, בתערוכת משחקי מחשב במוזיאון ישראל, התחיל ה"רומן" שלי עם עולם המחשבים. כן, אני מודה, אני גיק מחשבים עם קילומטראז' ארוך.

השבוע, כשחיפשתי משהו אחר בארגז המצעים, נתקלתי בקטע מעיתון "דבר לילדים" מ-1983, שלגמרי שכחתי מקיומו, שמספר על אותה התערוכה. התרגשתי מאוד לקרוא אותו, במיוחד לאור ההרצאות שאני עומד לקיים בשבוע הבא (ואתם מוזמנים להקשיב להן…)

מן ה"פונג" ועד למחשב הביתי

בקיץ 1983 קיים מוזיאון ישראל בירושלים את התערוכה מן ה"פונג" עד למחשב הביתי. התערוכה הציגה בעיקר משחקי מחשב, מימיהם ה"פרימיטיביים" בתחילת שנות ה-70 עם ה"פונג", ועד למחשבים הביתיים המתקדמים של אותה תקופה, בעיקר אטארי וקומודור. "פונג", אגב, למקרה שאין לכם כוח לקרוא, הוא משחק טניס פשוט – שני מקלות וקובייה על-תקן כדור.

כרזת התערוכה - שמרתי אותה מאז

ב-1983 אני הייתי בן 10 (כמעט), והיה לי קשה לעכל את השפע האדיר של המחשבים והמשחקים שהיו מרוכזים באותו החדר. ביליתי ימים ארוכים בתערוכה הזו, מ-10 בבוקר כשהיא נפתחה, ולעתים עד 10 בלילה כשהיא נסגרה, בקיץ המוזיאון היה פתוח שעות ארוכות. כמעט בלי הפסקות לאכול או לכל דבר אחר, גמעתי כל שניה ממוחשבת שרק יכולתי.

מסתבר שיש מי ששם לב לזה. את הקטע הבא, מתוך כתבה על התערוכה ב"דבר לילדים", מצאתי כפי שסיפרתי בהתחלה בארגז המצעים שלי השבוע:

אמנם, כפי שנרשם בכתבה, כבר הייתי באותו זמן בקורס מחשבים, אבל נסחפתי ממש לתוך עולם המחשבים רק בתערוכה הזאת. במהלך השנים הבאות הרחבתי את כישורי התכנות שלי ב"עסק המשפחתי" – מחקר הצומח של אבא שלי – שלימים גדל להיות אתר "צמחיית ישראל ברשת".

אחרי שעות משחק רבות הכרתי את רוב המשחקים מכל הכיוונים. אחד המנהלים במוזיאון ביקש ממני להעלות את הפתרון של אחד המשחקים על הכתב, והוא הופיע בכתב ידי בקטלוג התערוכה. לצערי לא הצלחתי למצוא את הקטלוג בין הניירות ששמרתי מאז, ובמוזיאון ישראל הספריה בשיפוצים עד ספטמבר, אבל ברגע שאשיג אותו אספר לכם…

הרצאות על UX – בשבוע הבא

תמיד נהניתי ללמד ולהסביר, כפי ששמה לב הכתבת של "דבר לילדים", ובטח גם אתם הרגשתם (בין השורות ) כאן בבלוג. החלטתי לאחרונה להרחיב את העשייה הזו דרך הפודקאסט של "פשוט. שימושי", והשבוע אני ממשיך ומרחיב – בהרצאות מטעם העסק שלי, יוניק יו איי (Uniq UI).

אני מזכיר כאן הרבה את המושג חוויית המשתמש, UX. מהשיחות שלי עם לקוחות ועם עמיתים למקצוע, קיבלתי את הרושם שהמושג לא מספיק ברור ומוגדר. לכן החלטתי לתת בשבוע הבא שתי הרצאות (זהות) דרך הרשת, או במילים אחרות webinars, ובהם אנסה להסביר מה זה User Experience. אני מאמין שגם אם אתם קוראים את הבלוג שלי על בסיס קבוע, ואתם מכירים את הנושא הזה, יהיה לכם מעניין להקשיב.

בהרצאות אציג דרכים שונות להסביר מה משמעות המושג "חוויית המשתמש", ואספר למה לדעתי הוא צריך לעניין את כל מי שעוסק בתכנון של אתרים ומוצרי תוכנה. כרגיל כאן בבלוג, אביא דוגמאות מ"העולם האמיתי".

ההרצאות יינתנו ללא תשלום ודרך האינטרנט, כך שלא צריך לוותר על המשרד המחומם ולצאת החוצה לקור ולגשם. תצטרכו רק מחשב, רמקולים או אוזניות, ושעה פנויה.

מועדי ומבנה ההרצאות

שתי ההרצאות יתחלקו לשניים:

• בחלק הראשון, שיימשך קרוב לשעה, אדבר על נושא ההרצאה – מה זו חוויית משתמש, ולמה היא חשובה לכם.
• בחלק השני אענה לשאלות של המשתתפים בהרצאה.

ספרו לחברים…

אתם מוזמנים להעביר את הקישורים לכל מי שעשוי להיות מעוניין להקשיב להרצאה. מקווה שתיהנו!

הפוסט הזה הוא שמיני ואחרון על יום השימושיות העולמי 2009 שהתקיים ב-12/11/2009. בכל פוסט ראיון עם אחד המרצים בכנס.

לכל הפוסטים בסדרה

גל מור הוא בעל הבלוג "חורים ברשת" ויועץ לאסטרטגיות תוכן וממשקים. ההרצאה של גל, "חדשנות באתרי תוכן", עסקה בדיוק במה שמציין השם שלה: בחדשנות באתרי תוכן.

המצגת

במצגת יש שפע של ממתקים ויזואליים ורעיונות מרתקים לתצוגה ולאינטראקציה באתרי חדשות ותוכן. שווה להציץ באתרים, מעניין מאוד!

לא רואים את המצגת? צפו בה בבלוג.

הראיון

שאלתי את גל שתי שאלות עיקריות:

• איך מוצאים את נקודת האיזון בין הרצון של מאפיין הממשק לחדש לבין שאיפת העסק לשמירה על הקיים?
• בעולם שבו כולם לוקחים תוכן מכולם (כמו זה וזה מלוחות המודעות האחרים), מה האינטרס לייצר תוכן חדש?

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב כאן למטה.

לא רואים את הסרטון? צפו בו בבלוג

הפוסט הזה הוא השביעי מתוך 8 פוסטים על יום השימושיות העולמי 2009 שהתקיים ב-12/11/2009. בכל פוסט ראיון עם אחד המרצים בכנס.

לכל הפוסטים בסדרה

לאה אהרונוביץ' היא מנהלת מוצר בכירה ב-Answers.com, והתנדבה ב-3 שנים האחרונות ב-UPA בתפקידים שונים. לאחרונה היא הודיעה על פרישה מהתפקיד ב-UPA.

ההרצאה של לאה, "Eco-Usability – ידידותי למשתמש ולסביבה", עסקה בקשר בין שמישות לאיכות הסביבה, היא היחידה שהתייחסה באמת לקשר בין עיצוב מוצר לקיימות. היא גם דיברה על ממשקים שכיף להשתמש בהם – fun theory (נשמע יותר טוב באנגלית, לא?), והראתה דוגמאות של ממשקים כאלה שעוזרים לסביבה.

המצגת

הראיון

שתי נקודות העסיקו אותי בעקבות ההרצאה:

• פרוייקט ה-Fun Theory שלאה הציגה במצגת והיישום של הרעיונות שלו במוצרים אינטרנטיים כמו Answers.com. לאה התייחסה בתשובה שלה, בין השאר, למצגת של גל מור שתתפרסם כאן מחר.
• איך לעצב מוצרי רשת כך שיהיו ידידותיים לסביבה? שאלה שהטרידה אותי ורבים אחרים שדיברתי איתם במהלך ואחרי הכנס, שלא הבינו את הקשר בין העשייה שלהם לבין נושא הכנס.

מאוד נהניתי לשוחח עם לאה, מקווה שתהנו לצפות ולהקשיב.

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב כאן למטה.

לא רואים את הסרטון? צפו בו בבלוג

הראיון הבא

הפוסט האחרון בסידרה הזו, חידוש מול שמרנות באתרי תוכן וכתיבת תוכן בעולם של סינדיקציה, עם גל מור. היתה שיחה מעניינת מאוד, ממליץ בחום!

הפוסט הזה הוא שישי מתוך 8 פוסטים על יום השימושיות העולמי 2009 שהתקיים ב-12/11/2009. בכל פוסט ראיון עם אחד המרצים בכנס.

לכל הפוסטים בסדרה

ד"ר גיל הופרט-גרף הוא מנכ"ל משותף ומומחה הנדסת אנוש בכיר בחברת UI.

ההרצאה של גיל, "על שימושיות, הקסמת המשתמש וחוויית השימוש: משחק של איזונים" עסקה בממשקים cool-יים, מה הופך אותם לכאלה (הפסיכולוגיה של ה-coolness), וממה צריך להיזהר כשיוצרים אותם.

תקציר ההרצאה

בפתח ההרצאה גיל הראה כמה ממשקים לא שגרתיים:

Organic Grid

אתר פורטפוליו של סטודיו לעיצוב שמשלב תצוגה ואינטראקציה לא שגרתיים (אבל פשוטים) עם סאונד מגניב. לכול שורה יש צליל משלה. וכשהעכבר עובר מעל השורה הצליל מושמע והתמונה של השורה מוצגת.

בכל כניסה לאתר יש לגריד צבעים אחרים:

Discover Tennessee

אתר לא שגרתי לגילוי השבילים הנסתרים של Tennessee פועל על העקרון של גלילה אופקית עם העכבר. בתחתית המסך יש מפת התמצאות נוחה, שמראה איזה חלק של התמונה הגדולה אנחנו רואים. אגב, אין בדף הזה טיפה של פלאש.

הפסיכולוגיה של ה-coolness

גיל הציג מחקר שגילה כמה דברים שגורמים לאנשי ספורט אקסטרים לתחושה של coolness:

• משוב חזק ומיידי על פעולות
• מטרה ברורה
• flow ברור של פעולה
• התאמה בין קושי המשימה ליכולות של המבצע

אפשר בקלות לראות איך אותם פרמטרים בדיוק יכולים להתייחס גם לממשק.

להגדיר אינטראקציות כ-Cost – Reward – Risk

הנושא שבכותרת הוצג על-ידי Ming ו-Weigend בכנס SXSW 2008 (מצגת – עמ' 23, ותמליל – חפשו "cost, reward and risk"). גיל לא פירט את הרעיון, אבל הוא סקרן אותי, והנה מה שמצאתי:

Reward (עמ' 23), בכל אינטראקציה, הציגו קודם כל את התמורה. ניתן לבטא תמורה בכל מיני צורות:

• להראות למשתמש כמה הוא מגניב, למשל כמה חברים יש לו, כמה אנשים מבקרים באתר שלו וכו'.
• להראות למשתמש איזה דברים מעניינים יקרו אם הוא ימשיך בתהליך. למשל בפייסבוק: "סטיב, מצאנו את הבנות שהכי מתאימות לך. רוצה לגלות מי הן? הזמן את כל החברים שלך להשתמש ב-Best Match"…
• יש עוד דוגמאות במצגת.

Cost (עמ' 30), נסו למזער את המחיר הקוגניטיבי ואת המאמץ הנדרש עבור כל פעולה. למשל:

• כשמישהו קורא ביקורת על מוצר, צרו עבורו את הדרך הכי קלה לתת משוב חיובי על הביקורת. חשוב לתפוס את הרגע.

Risk (עמ' 35) נסו למזער את הסיכון שהאינטראקציה משדרת. למשל:

• בטוויטר אפשר לספר לכל העולם מה אתם עושים בלי להסתכן בכך שתעצבנו אותם – אפשר להתעלם בקלות ממה שכתבתם, הממשק לא מכתיב חובת תשובה (בניגוד לאימייל). המסר לא אישי לנמענים (followers).

המודל של Hassenzahl

האסנזאל טען שהצורה שאנחנו מעריכים מוצרים אינטראקטיביים מחולקת למאפיינים מעשיים (כמו שמישות ושימושיות), ומאפיינים נהנתניים (כמו חדשנות ויופי). בנוסף, הוא גם טען שהערך שאנחנו נותנים למוצר תלוי בהתאמה בין המאפיינים האלה לבין האוריינטציה של המוטיבציה שלנו.

המחקר שהוא קיים בדק את ההעדפה של אנשים בין שני נגני MP3, אחד "נהנתני" (hedonic") ואחד "מעשי" (pragmatic).

הוא גילה שכאשר המוטיבציה של האנשים היתה promotion-focus, כלומר ממוקדת באידיאלים, ערכים, גדילה אישית והתקדמות, הם העדיפו את הנגן ה"נהנתני" (A). לעומת זאת, כשהמוטיבציה שלהם היתה prevention-focus, כלומר ממוקדת בקיומן או העדרן של תוצאות שליליות מהפעולות שלהם, הם העדיפו את הנגן ה"מעשי" (B).

כלומר, האסתטיקה של המוצר והמסר שהיא משדרת צריכה להיות תואמת ל-state of mind של המשתמש, למוטיבציה שלו. גיל הסביר שהקשר הזה אחראי להצלחה המסחררת של ה-iPhone. בהקשר של ה-iPhone ומסכי מגע, גיל הראה את הסרטון של 10GUI, אם עוד לא ראיתם (או לא הצלחתם לשמוע בזמן ההרצאה), זה נראה כמו כיוון מצויין.

הראיון

שוחחתי עם גיל על שני דברים שסיקרנו אותי:

• איך צריך לגשת לעיצוב ממשק דינאמי, מתי נכון להשתמש באנימציה ואפקטים מיוחדים ומתי לא? בהרצאה הוא הזכיר דברים שיעקב גרינשפן הסביר בשנה שעברה, על אנימציות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ומעצבנות את המשתמשים. התועלת שלהן בהסברת הממשק נשחקת בגלל שהן גוזלות מהמשתמשים זמן. בהרצאה ההיא גרינשפן הציג ממשק שעונה על הבעייה הזו בכך שבכל שימוש בממשק האנימציות הופכות להיות יותר ויותר קטנות, עד שהן נעלמות כליל.
• איזה מסלולי לימוד בארץ מומלצים למי שרוצה לעסוק בתחום הממשק? איזה הכשרה עברו האנשים שעובדים בתחום בחברת UI?

מה דעתכם? אתם מוזמנים להגיב כאן למטה.

לא רואים את הסרטון? צפו בו בבלוג

הראיון הבא

מחר, עיצוב ממשקים ידידותיים לסביבה ו"תיאוריית הכיף", עם לאה אהרונוביץ'. לאה עזרה לי להבין את הקשר בין עיצוב לקיימות – נושא יום השימושיות הזה – לאתרים ומוצרים דיגיטליים אחרים.