או לפחות כך נדמה מהאתר של המשרד.
אני שואל אתכם: האם זה הגיוני שבשנת 2011 לא יהיה מקום ברור באתר של משרד הפנים שאפשר למצוא בו את רשימת הסניפים של המשרד ברחבי הארץ ואת שעות הפתיחה שלהם?
האם זה סביר שאי אפשר יהיה לשלוח פניה למנהל האתר דרך האתר עצמו?
או לפחות כך נדמה מהאתר של המשרד.
אני שואל אתכם: האם זה הגיוני שבשנת 2011 לא יהיה מקום ברור באתר של משרד הפנים שאפשר למצוא בו את רשימת הסניפים של המשרד ברחבי הארץ ואת שעות הפתיחה שלהם?
האם זה סביר שאי אפשר יהיה לשלוח פניה למנהל האתר דרך האתר עצמו?
גוליבר העלו לא מזמן אתר חדש, ומתוך סקרנות הצצתי עליו. קודם כל אני חייב להגיד שהשינוי דרמטי, ולטובה. האתר החדש נראה הרבה יותר טוב.
אחד היתרונות בשימוש ראשון באתר או במערכת הוא שאתה נקי מידיעה מוקדמת וציפיה לפי גלישה בעבר (לפחות באותה המערכת). סביר להניח שרבים ממשתמשי האתר יהיו "חדשים" כמוני. גם בגלל שהאתר חדש, כמובן, אבל גם בגלל שרוב האוכלוסיה לא טסה על בסיס קבוע לחו"ל משתמש שחוזר לאתר פעם בכמה חודשים דינו כמשתמש חדש, סביר להניח שהוא לא יזכור כיצד להשתמש באתר.
ניסיתי לעבוד עם האתר החדש ודי מהר נתקלתי בכמה דוגמאות שגורמות למשתמש חדש באתר לחשוב. הן הזכירו לי מיד את הספר הנפלא, Don't Make Me Think, מיד אסביר למה.
אחרי מעל 8 שנים שאני לקוח באורנג', הייתם מצפים שהם יגלו שברק דנין זה אדון, לא? מצורף למטה אימייל שקיבלתי מאורנג' היום.
להתאמה אישית לנמען יש ערך רב, בוודאי כשפונים ללקוח. ברור לנו שמחשב שלח את זה, אבל בשביל לדבר אל הג'נדר הנכון לא צריך לעבוד קשה, לא כמו למבחן טיורינג אמיתי.
כשזה ככה זה מרגיש כמו המכתבים המודפסים האלה שהיו שולחים אלינו פעם, ועדיין שולחים היום לפעמים. אתם יודעים, אלה עם ה"שומר מקום" בדמות קו תחתון שהשם שלכם כתוב עליו בעט ואחריו מודפס "היקר/ה". באינטרנט אפשר בעזרת שינוי קטן – "אדון דנין" במקום "אדון \ גברת דנין" לתת הרגשה הרבה יותר אנושית, כזו שדומה לשיחה בין אדם לאדם, לא בין אדם למחשב. אגב, אפשר גם לעשות את זה בדפוס.

רבים שואלים אותי – איפה אפשר להכיר את תחום חוויית המשתמש בצורה מסודרת? אז נכון, יש את UXI.org.il, אבל אנשים עדיין מחפשים משהו מאורגן שאפשר לקרוא בו בנוחות. לכן הכנתי את "המדריך לעולם חוויית המשתמש" – ספר דיגיטלי שאתם יכולים להוריד אליכם ממש עכשיו.
כדי להוריד את המדריך:
http://uniqui.co.il/theguide
תהנו!
קשה לי עם טעויות בעברית. אני יודע, זה לפעמים מעצבן כשאני מתקן אחרים, אבל זה הרגל משפחתי כזה, אינסטינקט, שקשה לוותר עליו. להורי היה חשוב להנחיל לנו הרגלי שפה טובים, וטפו טפו, אני חושב שדי הצליח להם. כשאני רואה טעויות בעברית בממשק זה מציק לי, וכשזה משולב עם טעויות בסיסיות בממשק, עם ספק בסדר-גודל של אורנג', אני משקיע וכותב על זה כמה מילים.
כתבה חדשה שלי באתר UXI, על סיסמאות, שמות משתמש, ועוד כמה אמצעים שנועדו להגן על המידע של המשתמשים שלכם (ושלכם) באתרים השונים. מה מהם יוצרים אבטחה יעילה בשילוב עם חוויית משתמש טובה? תציצו בכתבה ותגלו…
יש סטנדרטים מקובלים לאייקונים (צלמיות בעברית) שמצורפים להודעות למשתמש, גם לאייקון עצמו וגם לצבע שלו. כששוברים את הסטנדרטים האלה נוצר בלבול. דוגמה מבנק לאומי שמדגימה את זה מצויין, וכמה מילים על החשיבות של סטנדרטים בממשק ובחוויית המשתמש.

כשמקלידים מידע בטופס, נדרשים לא פעם להכניס מספרים בתבנית מסויימת: מספר טלפון חייב קידומת, כרטיסי אשראי צריך לפעמים להפריד לקבוצות של 4 ולפעמים לא, תאריכים צריך להכניס עם קו נטוי אבל לפעמים עם נקודה וכן הלאה.
"תבנית סלחנית", באנגלית forgiving format, הוא עקרון עיצוב פשוט, שאומר: תנו למשתמשים להקליד מה שהם רוצים, ונסו להסתדר לבד עם מה שהם נתנו. תסלחו להם על טעויות קטנות, אם אפשר. מכאן השם – תבנית סלחנית.